שרותים בהתאמה אישית

הפוגה במיאלומה – מה זה אומר ואיך זה קשור להפסקה בטיפול?

במהלך החיים עם מיאלומה כולנו שואפים לשמוע את צמד המילים: “הגעת להפוגה”, “יש לך תגובה מלאה”, אבל הכי הרבה אנחנו מצפים לשמוע את הבשורה כי ניתן להפסיק את הטיפול וכי המחלה בשליטה.

האם אנחנו באמת מבינים את המושגים האלה ואת הקשר ביניהם?

פנינו אל ד”ר איל לבל, מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם, כדי שיסביר לנו את המושגים האלה ובעיקר האם יש קריטריונים ברורים להפסקת הטיפול?


מהי הפוגה ומהי משמעותה?

בואו ניקח הפוגה קצרה, ונדבר על הפוגה במיאלומה…

כל חולה מעוניין בהפוגה – כמובן הפוגה מהמחלה, ואם אפשר גם הפוגה מהטיפול, הכרוך לעיתים קרובות בתופעות לוואי.

אבל מהי בעצם הפוגה?

הפוגה (רמיסיה, remission) היא מצב בו בעקבות הטיפול, המחלה אינה פעילה, או לכל הפחות אינה פעילה “קלינית”, כלומר המחלה אינה גורמת לסימפטומים או לבעיות כמו אנמיה, בעיה כלייתית וכו’. יתכן מצב של הפוגה כשהמחלה אולי קיימת ומדידה, כלומר ניתן לראות בבדיקות הדם עדות לחלבון המונוקלונלי.

בהקשר לטיפול, המושג היותר מקובל הוא התגובה לטיפול (response), והרבה פעמים בתיאור עומק התגובה, יש החלפה בין המושגים. לדוגמא, CR משמעותו complete response, אך לעיתים נתקלים במקום זאת במילים complete remission, ובדומה לכך, כשמציינים PR, לעיתים מחליפים בין partial response ל-partial remission. למעשה, הפוגה היא מונח יותר קליני ואיכותי שמשמעותו הערכה כללית המתארת שהמחלה תחת שליטה, בעוד שתגובה היא מונח הלוקח בחשבון באופן כמותי ומאד מוגדר את מצב המחלה בעקבות טיפול.

לעומק התגובה יש הגדרות מקובלות, המתייחסות בעיקר לחלבון המונוקלונלי:

  • תגובה מלאה (CR, complete response) מוגדרת כהעלמות החלבון המונוקלונלי בדם ובשתן וללא ריבוי תאי פלזמה במח העצם.
  • תגובה חלקית טובה מאד (VGPR, very good partial response) היא ירידה של 90% בכמות החלבון המונוקלונלי.
  • תגובה חלקית (PR, partial response) היא ירידה של 50%.

הערכת התגובה לא לוקחת בחשבון את ה-MRD (להלן) או הדמייה, כמו PET/CT.

איך זה מתקשר ל-MRD?

MRD מתקשר יותר למונח תגובה מאשר למונח הפוגה. MRD שלילי, משמעו שהמחלה הגיבה בצורה העמוקה ביותר שאנו יודעים למדוד, ולכך יש קורלציה חזקה מאד לסיכון נמוך להתקדמות ותמותה מהמחלה.
אני ממליץ בהקשר זה לקרוא את הכתבה של ד”ר נועה לביא וד”ר יעל כהן: MRD שלילי – מה זה אומר ומה קורה אם אין?.

האם ניתן להפסיק טיפול כשיש הפוגה?

לא בהכרח. השגת הפוגה הינה יעד חשוב הן בהקלה על הסימפטומים והן בשליטה על המחלה לטווח ארוך, והיא כמובן מהווה שיקול חשוב בהחלטה על המשך טיפול או הפסקת טיפול. אולם ישנם שיקולים נוספים. למשל:

  • מידת הסיכון של המחלה (ע”פ מדד ה-R-ISS ועוד)
  • הסבילות לטיפול
  • תופעות הלוואי
  • משך ההפוגה
  • וכמובן רצון המטופל.

לדוגמא, לעיתים קרובות נרצה להמשיך טיפול לחולה בסיכון מאד גבוה, גם כשהמחלה בהפוגה, מתוך חשש מהסיכון לחזרת מחלה פעילה.

דוגמא אחרת – ייתכן ונחליט להפסיק טיפול למטופל שנמצא בהפוגה ממושכת, דרגת הסיכון של המחלה נמוכה, וקיימות תופעות לוואי טורדניות מהטיפול.

האם תמיד נמשיך טיפול כשאין הפוגה?

גם במקרה הזה, לא בהכרח. לעיתים המחלה אמנם אינה בהפוגה, אך היא פעילה “על אש קטנה” ויציבה, לפעמים לאורך שנים רבות. במצב זה לא תמיד נרצה לטפל במחלה.
אני ממליץ בהקשר זה לקרוא את הכתבה של ד”ר בריאן דיורי “מה לעשות כשנותר חלבון חד-שבטי לאחר הטיפול?“.

סיכום

התבלבלתם??

זה מובן. אין לשאלות האלה תשובות מוחלטות הנכונות לכל המצבים ולכל המטופלים. כולנו שואפים להשגת הפוגה מהמחלה.

הקשר בין השגת הפוגה לבין המשך / הפסקה / שינוי טיפול, כמו הטיפול במיאלומה בכלל – הוא מורכב, וכמובן אישי ושונה בין מטופל למטופל.


ד”ר איל לבל הינו רופא בכיר במחלקת ההמטולוגיה, הדסה עין כרם.  


זוהי כתבה נוספת בקטגוריה: “שאלה לרופא” במדור זה, שעוסק בנושאים שעל סדר היום שלנו כמטופלים. הכתבות נכתבות על ידי הרופאים המטפלים. בפרויקט זה לקחו חלק גם מטופלים.
לעיון בכל הכתבות בקטגוריה זאת בחרו קטגוריה: “שאלה לרופא”.
מוזמנים לעקוב אחר פרסומים במדור זה ולהתעדכן.
להצעת נושאים ושאלות, כתבו לנו אל: info@amen.org.il.

הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.