השתלת מח עצם עצמית, ובקיצור השתלה או השתלה עצמית, היא עוד חוליה בשרשרת הטיפולים במיאלומה נפוצה, שמטרתה להפחית במידת האפשר את מסת המחלה עוד יותר. בעמוד הזה מוסבר מהי ההשתלה העצמית, מתי היא מבוצעת, מי מתאים לה, מהם שלביה וכיצד נערכים אליה. מקומה של ההשתלה ברצף הטיפול כולו מוסבר בעמוד הטיפול במיאלומה.
עיקרי הדברים
- בהשתלה עצמית ניתנת כימותרפיה במינון גבוה כדי לפגוע בתאי מיאלומה שאריים, ותאי האב של המטופל, שנאספו והוקפאו מראש, מוחזרים לגופו כדי לשקם את מח העצם.
- ההשתלה מבוצעת בשלושה מצבים: לאחר טיפול ראשוני מוצלח כדי להעמיק את התגובה ולהאריך את ההפוגה, כאשר המחלה אינה מגיבה היטב לטיפול, וכאשר המחלה חוזרת.
- ההתאמה להשתלה אינה נקבעת עוד לפי הגיל בלבד. התהליך נחשב בטוח גם בגילים מבוגרים יותר ואצל מטופלים עם מחלות רקע, ובמידת הצורך מורד מינון הכימותרפיה או ניתן טיפול תומך.
- כל מועמד עובר סדרת בדיקות לפני ההשתלה, ובהן תפקודי ריאות, אקו לב, בדיקת שיניים, בדיקות דם מקיפות ובדיקת מחלות זיהומיות.
- ברוב המקרים התהליך כרוך באשפוז בבידוד לתקופה של כשבועיים עד שלושה שבועות, ולכן הוא מחייב היערכות מוקדמת של המטופל ושל סביבתו הקרובה.
השתלה עצמית היא כימותרפיה במינון גבוה עם החזרת תאי אב לגוף
ההשתלה העצמית היא תהליך הכולל מתן כימותרפיה במינון גבוה (high dose therapy) כדי לפגוע בתאי מיאלומה שאריים. מינון הכימותרפיה הגבוה גורר גם הרס של תאי מח העצם הבריאים של המטופל.
כדי לשקם את תפקוד תאי מח העצם, מוחזרים למערכת הדם של המטופל תאי אב תקינים, אשר נשאבו מגופו והוקפאו מראש. התהליך נקרא השתלה עצמית מפני שתאי האב נלקחים מהמטופל עצמו ומוחזרים אליו בחזרה, ולא מגיעים מתורם.
תאי אב הם התאים שמהם מתפתחים תאי הגוף
תאי גזע (באנגלית Stem Cells), הנקראים גם תאי אב, הם תאים ראשוניים של הגוף שמהם מתפתחת שורה ארוכה של תאים. בכללם תאי עצם, תאי מערכת הדם, כלומר תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם, וכן תאי מערכת החיסון, תאי עור ועוד. ריכוזים של תאי אב נמצאים במח העצם, במערכת הדם ובדם טבורי.
שלושה מצבים שבהם מבוצעת השתלה עצמית
ההשתלה אינה שלב קבוע שמגיע בנקודת זמן אחת. היא נשקלת בשלושה הקשרים שונים, וכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת.
- לאחר השלמת הטיפול הראשוני בהצלחה כאשר כמות המחלה פוחתת מאוד, ההשתלה מבוצעת על מנת להבטיח תגובה עמוקה לטיפול וכדי להאריך את משך ההפוגה מהמחלה. גם בעידן התרופות החדשות נמצא כי השתלה עצמית מעמיקה בצורה משמעותית את התגובה ואת משך ההפוגה.
- כאשר המחלה אינה מגיבה היטב לטיפול ההשתלה מסייעת להשיג תגובה טובה יותר.
- כאשר המחלה חוזרת לעיתים מבוצעת יותר מהשתלה עצמית אחת לאותו מטופל. השתלה חוזרת היא השתלה המבוצעת שוב עם הישנות המחלה, לאחר קבלת טיפול. מכיוון שאצל מרבית המטופלים נאספת כבר בפעם הראשונה כמות כפולה של תאי אב, אין מגבלה לבצע השתלה חוזרת.
ההתאמה להשתלה נקבעת לפי מצבו של המטופל ולא לפי גילו בלבד
השתלה עצמית אינה מתאימה לכל המטופלים, מפאת גילם או מחלות נלוות. בעבר, רק אנשים מתחת לגיל 65 עברו את התהליך הזה. היום התהליך נחשב בטוח בצורה משמעותית גם לגילים מבוגרים יותר וגם למטופלים עם מחלות רקע נלוות, ובמידת הצורך מורד מינון הכימותרפיה ו/או ניתן טיפול תומך.
כל מועמד להשתלה עובר בדיקות של תפקודי ריאות, אקו לב, בדיקת שיניים, בדיקות דם מקיפות ובדיקת מחלות זיהומיות, כדי לאתר מוקדים אפשריים לבעיות במהלך ההשתלה. בהתאם לממצאי הבדיקות האלה מותאם למטופל הטיפול התומך לאורך ההשתלה.
ההשתלה העצמית מתבצעת בשלושה שלבים
בין השלב הראשון לשלב האחרון עוברות שבועות, ולא ימים. הבנת סדר הדברים מקלה על ההיערכות.
- איסוף תאי אב ממח העצם בשלב הזה נשאבים תאי האב של המטופל באמצעות צנתר המוחדר לווריד. כדי לבצע את איסוף התאים יש צורך לגרום לתאי הגזע להגיע אל מחזור הדם בכמויות גדולות, ומטרה זו מושגת על ידי הזרקת חלבונים מיוחדים הנקראים גורמי גדילה, המגדילים את כמות תאי הגזע במח העצם ובדם ההיקפי. לאחר איסופם, תאי האב מוקפאים עם חומר משמר. תאי האב אינם עוברים תהליך של ניקוי מתאי המיאלומה.
- טיפול כימותרפי אינטנסיבי אחת התרופות הוותיקות בטיפול במיאלומה היא מלפלן (Melphalan), תרופה יעילה ביותר אשר מצד אחד הורסת את תאי המיאלומה, אך מצד שני הורסת גם את תאי האב במח העצם, ובכך מחלישה את מערכת החיסון של הגוף.
- החזרת תאי האב מתן עירוי של תאי האב שנאספו בשלב הראשון, כדי להאיץ את התהליך של חידוש תאי מח העצם. תאי האב נודדים למח העצם ומשחזרים שם את הפעילות התקינה שלו, כלומר משקמים את מח העצם שנהרס.
עד להתאוששות ספירות הדם ולהתחדשות מח העצם יש תקופה של כעשרה ימים, שבהם המטופל מאושפז במחלקה בחדר שיש בו מערכות הגנה שונות. המטרה היא להבטיח שבזמן שבו ספירות הדם נמוכות לא יופיעו תהליכים זיהומיים, ושרעילות הטיפול לא תהיה משמעותית.
ההיערכות להשתלה מתחילה הרבה לפני האשפוז
השתלה עצמית היא פרוצדורה רפואית שגרתית ובטוחה ביותר. עם זאת, זהו תהליך תובעני המחייב התארגנות מיוחדת של המטופל ושל סביבתו הקרובה. ברוב המקרים התהליך כרוך באשפוז תחת בידוד לתקופה של כשבועיים עד שלושה שבועות.
הליך הטיפול עשוי להיות שונה בבתי החולים השונים, ולכן חשוב להכיר את הנהלים ואת הצוות בבית החולים שבו אמורה להתבצע ההשתלה. כדי להתארגן היטב לתהליך ולעבור אותו בקלות, כדאי להצטייד במירב המידע עליו טרם האשפוז.
מידע מפורט על תהליך ההשתלה, ההכנות, תקופת האשפוז, תופעות הלוואי והשחרור מאשפוז אפשר למצוא במדריך הדיגיטלי לחיים עם מיאלומה. המידע שם מבוסס על ניסיונם של מטופלים רבים שעברו השתלה עצמית, והוא כולל גם טיפים ועצות מעשיות כיצד להיערך לקראת ההשתלה, איך להתמודד עם תקופת האשפוז, ומה הן תופעות הלוואי.
השתלה כפולה מבוצעת בתוך שלושה עד שישה חודשים מההשתלה הראשונה
השתלה כפולה (tandem transplant) היא השתלה חוזרת המבוצעת בתוך שלושה עד שישה חודשים מההשתלה הראשונה. היא אינה זהה להשתלה חוזרת שמבוצעת שנים לאחר מכן עם הישנות המחלה, אלא מתוכננת מראש כחלק מאותו קו טיפול.
האפשרות הזאת רלוונטית למטופלים שמחלתם מתאפיינת במדדי סיכון מוגברים, ואשר עברו את ההשתלה הראשונה ללא סיבוכים משמעותיים. היא רלוונטית גם למטופלים שהשיגו תגובה חלקית בלבד לאחר קו הטיפול הראשוני, וההשתלה העמיקה את התגובה בצורה משמעותית.
יש לציין כי קיימות גישות שונות באשר לנחיצות ההשתלה השנייה, וזהו נושא שכדאי לברר עם ההמטולוג המטפל בהקשר של המקרה הספציפי.
עמותת אמ"ן לצד המתמודדים עם מיאלומה נפוצה
שבועיים עד שלושה שבועות בבידוד זה לא רק עניין רפואי. זה גם מי אוסף את הילדים, מה עושים עם העבודה, ואיך נראים הימים שבהם אין כוח לכלום. עמותת אמ"ן הוקמה בשנת 2005 על ידי קבוצת מתמודדים עם מיאלומה נפוצה, והיא פועלת עד היום בעיקר בכוחם של מתנדבים שהמחלה נוכחת בחייהם או בחיי בני משפחתם.
בקו החם של העמותה עונים חברי אמ"ן שמתמודדים עם מיאלומה נפוצה במשך שנים, וחלק מהם עברו בעצמם את ההשתלה. הם אינם מחליפים את ההמטולוג המטפל ואינם קובעים מי מתאים להשתלה, אבל הם יודעים איך נראית התקופה הזאת מבפנים, ומה כדאי להכין מראש. פרטים על השירותים וההטבות לחברי העמותה מופיעים בעמוד הטבות לחברי אמ"ן.
שאלות נפוצות: השתלה עצמית
מהי השתלה עצמית ולמה היא נקראת כך?
השתלת מח עצם עצמית היא תהליך הכולל מתן כימותרפיה במינון גבוה כדי לפגוע בתאי מיאלומה שאריים. מינון הכימותרפיה הגבוה גורר גם הרס של תאי מח העצם הבריאים של המטופל, ולכן כדי לשקם את תפקודם מוחזרים למערכת הדם תאי אב תקינים שנשאבו מגופו והוקפאו מראש. התהליך נקרא השתלה עצמית מפני שתאי האב נלקחים מהמטופל עצמו ומוחזרים אליו בחזרה, ולא מגיעים מתורם. תאי אב, הנקראים גם תאי גזע, הם תאים ראשוניים שמהם מתפתחים תאי הדם, תאי מערכת החיסון, תאי עצם, תאי עור ועוד.
מתי מבוצעת השתלה עצמית במיאלומה?
בשלושה מצבים. הראשון הוא לאחר השלמת הטיפול הראשוני בהצלחה, כאשר כמות המחלה פוחתת מאוד, וההשתלה מבוצעת כדי להבטיח תגובה עמוקה לטיפול ולהאריך את משך ההפוגה. השני הוא כאשר המחלה אינה מגיבה היטב לטיפול, וההשתלה מסייעת להשיג תגובה טובה יותר. השלישי הוא כאשר המחלה חוזרת, ואז לעיתים מבוצעת יותר מהשתלה אחת לאותו מטופל. גם בעידן התרופות החדשות נמצא כי השתלה עצמית מעמיקה בצורה משמעותית את התגובה ואת משך ההפוגה מהמחלה.
מי מתאים לעבור השתלה עצמית?
השתלה עצמית אינה מתאימה לכל המטופלים, מפאת גילם או מחלות נלוות. בעבר רק אנשים מתחת לגיל 65 עברו את התהליך, אך היום הוא נחשב בטוח בצורה משמעותית גם בגילים מבוגרים יותר וגם אצל מטופלים עם מחלות רקע, ובמידת הצורך מורד מינון הכימותרפיה או ניתן טיפול תומך. כל מועמד עובר סדרת בדיקות לפני ההשתלה: תפקודי ריאות, אקו לב, בדיקת שיניים, בדיקות דם מקיפות ובדיקת מחלות זיהומיות. מטרת הבדיקות היא לאתר מוקדים אפשריים לבעיות במהלך ההשתלה, ובהתאם לממצאים מותאם הטיפול התומך.
מהם שלבי ההשתלה העצמית?
שלושה שלבים. בשלב הראשון נאספים תאי האב: מזריקים למטופל חלבונים הנקראים גורמי גדילה, שמגדילים את כמות תאי הגזע במח העצם ובדם ההיקפי, ואז נשאבים התאים באמצעות צנתר המוחדר לווריד ומוקפאים עם חומר משמר. בשלב השני ניתן טיפול כימותרפי אינטנסיבי, בדרך כלל בתרופה מלפלן, שהורסת את תאי המיאלומה ויחד איתם גם את תאי האב שבמח העצם. בשלב השלישי מוחזרים תאי האב בעירוי, והם נודדים למח העצם ומשקמים את פעילותו. עד להתאוששות ספירות הדם עוברת תקופה של כעשרה ימים שבהם המטופל מאושפז בחדר מוגן.
כמה זמן נמשך האשפוז וכיצד נערכים אליו?
ברוב המקרים התהליך כרוך באשפוז תחת בידוד לתקופה של כשבועיים עד שלושה שבועות. ההשתלה היא פרוצדורה רפואית שגרתית ובטוחה ביותר, אך תובענית, והיא מחייבת התארגנות מיוחדת של המטופל ושל סביבתו הקרובה. הליך הטיפול עשוי להיות שונה בבתי החולים השונים, ולכן חשוב להכיר מראש את הנהלים ואת הצוות בבית החולים שבו תתבצע ההשתלה. מידע מפורט על ההכנות, תקופת האשפוז, תופעות הלוואי והשחרור מופיע במדריך הדיגיטלי לחיים עם מיאלומה, והוא מבוסס על ניסיונם של מטופלים רבים שעברו את התהליך.
מהי השתלה כפולה ולמי היא מתאימה?
השתלה כפולה (tandem transplant) היא השתלה חוזרת המבוצעת בתוך שלושה עד שישה חודשים מההשתלה הראשונה, ומתוכננת מראש כחלק מאותו קו טיפול. היא רלוונטית למטופלים שמחלתם מתאפיינת במדדי סיכון מוגברים ואשר עברו את ההשתלה הראשונה ללא סיבוכים משמעותיים, וכן למטופלים שהשיגו תגובה חלקית בלבד לאחר קו הטיפול הראשוני ושאצלם ההשתלה העמיקה את התגובה בצורה משמעותית. חשוב לדעת שקיימות גישות שונות באשר לנחיצות ההשתלה השנייה, ולכן זהו נושא לבירור פרטני עם ההמטולוג המטפל.
כמה זמן נמשך כל התהליך מתחילתו ועד סופו?
התהליך נמשך שבועות ולא ימים, והוא מתחיל הרבה לפני האשפוז. תחילה נערכות בדיקות ההתאמה: תפקודי ריאות, אקו לב, בדיקת שיניים, בדיקות דם ובדיקת מחלות זיהומיות. לאחר מכן מגיע שלב איסוף תאי האב, שמצריך תחילה מתן גורמי גדילה כדי להוציא את התאים אל מחזור הדם. רק אז ניתנת הכימותרפיה במינון גבוה ומוחזרים תאי האב. מרגע ההחזרה עוברים כעשרה ימים עד שספירות הדם מתאוששות, וסך תקופת האשפוז בבידוד נמשכת בדרך כלל כשבועיים עד שלושה שבועות. מכיוון שהנהלים משתנים בין בתי החולים, כדאי לברר את לוח הזמנים המדויק מול הצוות המטפל.
האם אפשר לעבור השתלה עצמית יותר מפעם אחת?
כן. קיימים שני מצבים שונים שבהם מבוצעת יותר מהשתלה אחת. הראשון הוא השתלה חוזרת עם הישנות המחלה, לאחר שהמטופל כבר קיבל טיפול, והיא יכולה להתבצע שנים לאחר ההשתלה הראשונה. השני הוא השתלה כפולה, המבוצעת בתוך שלושה עד שישה חודשים מהראשונה ומתוכננת מראש. מבחינה טכנית אין מגבלה, מפני שאצל מרבית המטופלים נאספת כבר בפעם הראשונה כמות כפולה של תאי אב, כך שהתאים הדרושים להשתלה נוספת כבר מוקפאים ושמורים. ההחלטה עצמה נקבעת לפי מאפייני המחלה ומצבו של המטופל.
המידע בעמוד זה נועד להרחיב את ההיכרות של המתמודדים עם מיאלומה נפוצה ובני משפחותיהם עם תהליך ההשתלה העצמית. אין בו תחליף לייעוץ רפואי, לאבחון או להמלצה על טיפול. ההחלטה אם השתלה עצמית מתאימה למטופל מסוים, ואופן ביצועה, מסורים לרופא המטפל ולצוות ההשתלה, המכירים את התמונה הרפואית המלאה. הנהלים ולוחות הזמנים עשויים להשתנות בין בתי החולים השונים.
