במהלך חודש דצמבר, יצאו 17 עמיתים ועמיתות מקבוצת צעירי אמ"ן לחמישי-שישי של העצמה בבית מלון בתל אביב. המפגש התקיים בעלות מסובסדת למשתתפים בו וכלל לינה, ארוחות, תוכן מגוון וכמובן חברה מצוינת וזמן להיות ביחד.
את המפגש יזמו, תכננו ואירגנו מיקי יוז עמית אמ"ן וחבר הוועד, מוביל קבוצת הצעירים, ביחד עם דפנה גרינבוים, עמיתת אמ"ן וחברה פעילה בקבוצת הצעירים.
ביקשנו מדפנה לשתף ולסכם את המפגש:
"ברוכים הבאים", כך פתח בפנינו את הבוקר מיקי יוז, מארגן מפגש הצעירים של אמ"ן, ביום חורפי באולם הכנסים של מלון "פורט טאואר" בנמל ת"א. "אני קצת מתרגש ושמח לראות אתכם כאן. ניגש ישר לעניין", אמר, והתיישבנו להכיר ולשמוע את הסיפור המיוחד של עדי שי: "כנגד כל הסיכויים".
לא במקרה עדי הוא זה שפתח את היום. הרצאה מפי אדם שממש מעורר השראה! עדי הוא עמית אמ"ן, מתמודד עם מיאלומה ורץ מרתון. כן! גם אחרי ההשתלה העצמית – הוא רץ, ואחרי שחזר ממרתון NYC הוא כעת מתכונן למרתון 2024 ברוטרדם, הולנד!
עדי בין היתר מאמן קבוצת ריצה "רצים עכשיו – יחד נגיע רחוק", ונחשו מה עשו לו חבריו לכבוד ים הולדתו ה- 50? מסיבת ריצה של 50 ק"מ שבכל מקטע מישהו אחר רץ איתו!
המוטו של עדי: "תחיו את עצמכם לדעת והיו הבוראים והמנהיגים של מציאות חייכם".
כמו שאמרה אביבית, אחת המשתתפות: "עדי יקר, ההרצאה שלך היתה מעוררת השראה, וגם המשפחה המדהימה שלך שמוודאת שאתה מנצח פעם אחר פעם, באמונה שלמה בך. לימדת את הילדים שלך שיעור חשוב בהתמודדות עם אתגר בחיים, כמה קשה שיהיה, תמיד לנוע קדימה, צעד אחר צעד לתכנן את הדרך ולהאמין בעצמך ובחלומות שלך ולהתמודד עם אתגרים. תודה על מי שאתה ועל כך שאתה פה איתנו להמשיך להראות את הדרך לנוע קדימה".
לאחר הפסקה קצרה השתתפנו בסדנת שטיפה ואיזון אנרגטי שהועברה ע"י חלי וייס, מטפלת הוליסטית בשיטת ד"ר נאדר בוטו.
חידדנו קשרי גוף-נפש ולמדנו אלו משברים רגשיים גורמים למחלות, ובאילו אזורים הם יכולים להתבטא בגוף. למדנו על המרכזים האנרגטיים בגוף, תוך הבנה איזה משבר עלול לעצור אנרגיה שם, ואיזה שיעור כל משבר כזה מביא לחיינו.
וכמובן איזנו את הצ'אקרות באמצעות תרגילים מעולם היוגה. בסיום עשינו יחד שטיפה אנרגטית קבוצתית תוך כדי שחלי עוברת בינינו עם הקולנים על נקודות אקופונקטורה בגוף. כמו שחלי אמרה וכולנו הרגשנו: היה חזק, פותח ומרגש!
אחרי ארוחת צהרים השתתפנו בשיח "איתנות", סדנת העצמה מבית אמ"ן, שהועברה לנו ע"י שושי שפרונץ-רפסון.
למדנו דבר חשוב: שזה לא קל לתת לגיטימציה פנימית לקושי, לחולשה ולפגיעות. הבנו שחשוב לראות את עצמנו בכל חלקינו, ולהיות נאמנים ושלמים עם עצמנו. מכאן נוכל להבין מה הצרכים שלנו ומה נכון לנו.
אחרי שעות ישיבה בסדנאות, היינו חייבים לזוז קצת, לשם כך עשינו "הפסקה פעילה". גילינו שסרטונים קצרים ביוטיוב עושים את העבודה! 20 דקות ביום, כל יום ותרגישו את ההבדל!
מזל שזזנו והתעוררנו, כי מיד לאחר מכן השתתפנו בסדנה "להיות הבמאי בסרט של עצמך" שהעבירה לנו שרה מרכוס.
בצורה חווייתית באמצעות שימוש בקלפים מיוחדים, שרה לימדה אותנו להשתמש ב'בייבי סטפס' ליצירה של מציאות מעודכנת.
עד כמה יש לנו השפעה על מה שקורה לנו? כשחיים בצל מחלה קשה, האם יש לנו שליטה על מה שקורה? איך אנחנו משפיעים על המציאות של חיינו? כיצד עושים שינוי תפיסתי שיוביל אותנו לכתיבת תסריט שמתאים למטרותינו? בסופו של דבר – התפיסות שלנו הן הסרט שבו אנחנו חיים.
הערב ירד ויצאנו לארוחה קבוצתית מחוץ למלון. ת"א סוערת. גם מזג האוויר. לילה טוב.
ביום שישי בבוקר נפגשנו שוב, והפעם לסדנה של ד"ר אריאל וורנר – "נשימה לנשמה": כלים של גוף-נפש-רוח להפחתת מתחים ושיפור איכות חיים בחיי יום-יום.
אריאל לימדה אותנו על עצב הוואגוס (Vagus), "ויוי" בשם החיבה, אותו חלק במערכת העצבים שלנו שתורם לתגובת רגיעה במערכת העצבים האוטונומית.
עצב הוואגוס (העצב התועה) מספק הולכה חשמלית של מערכת העצבים, המרגיעה כמעט את כל האיברים הפנימיים. בעיתות לחץ הוא צריך להגביר את הפעילות שלו כדי להחזיר את האיזון למערכות הגוף.
איך מחזקים אותו? למדנו בסדנה דרכים פשוטות כמו תרגול נשימה אפית, שתיית מים והידוק הלשון, הרעת אזור העיניים.
את הטכניקות השונות ניתן למצוא גם ביוטיוב, בחיפוש השם אריאל וורנר.
לסיכום
"בול בזמן! זה מה שהרגשתי כשמיקי פרסם את היומיים האלו!", כך אמרה נוגה, אחת המשתתפות. "כולנו חווים טראומה לאומית בחודשים האחרונים, מעבר למחלה שיש לה השפעה על כל אחד מאיתנו. אז זה בול הזמן לעצור לרגע ולקחת קצת זמן לעצמנו".
עינב, משתתפת נוספת, הוסיפה: "לכל החדשים וכל מי שטרם היה במפגש העצמה של אמ"ן. תאמינו לי, אל תפספסו. ההבטחה שלי היא שתצאו מועצמים, עם חיוך והרבה תקווה וחוזק להמשך הדרך. והעלות באמת סמלית עבור מה שמקבלים. בואו. יחד זה כח".
לא תמיד ולא לכולם זה קל להגיע למפגשים, אבל אנחנו כאן כדי להגיד למי שלא הגיע/ה – שממש ממש כדאי ושווה להגיע למפגשים הבאים!
למדנו שזו תמיד הזדמנות נהדרת להיפגש, בזכות האנשים ונושאי ההרצאות, פתיחת הלב, האוכל והכל! באמת כיף לשנות אווירה ולצאת מהקופסה מידי פעם. ולהחכים. ללמוד אולי משהו חדש. נתראה!
