מטפחת את האושר והאופטימיות, מתדלקת את שמחת החיים.
אני מתמודדת עם המיאלומה מזה 10 שנים, 9 שנים מההשתלה.
נמצאת בהפוגה יציבה ומייחלת להמשכתה. מנהלת בעצמי את המחלה. קוראת וחוקרת הרבה, בחיפוש אחר פתרונות אלטרנטיביים לתופעות הלוואי שמציקות.
למדתי לחיות איתן ולעקוף אותן באמצעות תחזוקה של פיזיותראפיה, דיקור ותזונה מאוזנת. למדתי להיות קשובה לגופי, לדייק ולדבר את הרגש.
כשמתעורר כאב / חשד, אני בודקת עד העומק, כדי “לא להירדם בשמירה”.
למדתי לאהוב את עצמי ולהרגיש אותי.
המוטו שלי הוא לעשות דברים שעושים לי טוב, כדי לתדלק את שמחת החיים שלי – שהיא הריפוי לגבי.
משתדלת מאד לחשוב חיובי, לחייך ולצחוק בקול רם כי זה עושה לי מסאג’ לנשמה.
ובימים אלה, כשנכנסה לחיינו גברת “קורונה”, אני שומרת על אורך רוח ומורל שפוי. כל בוקר יוצאת עם מסכה להליכה באוויר הצח; משתתפת בחזרות של חבורת הזמר בזום (הנה דוגמה), שזוהי התרופה הטובה ביותר עבורי; נחשפת לנושאים מעניינים במדיה; נפגשת עם המשפחה בגן שעשועים ומזמינה לשם ארוחה.
כך אני שומרת על מורל גבוה ומטפחת את האושר והאופטימיות.
