מי אני?
שמי נירה, בת 52. בהשכלתי אני מהנדסת מזון ועבדתי כ -18 שנה בחברת מזון גדולה. לפני כ-8 שנים התחלתי לעבוד במערכת החינוך כמורה לביולוגיה.
המיאלומה אצלנו במשפחה
את המיאלומה פגשנו לפני כ-11 שנים. בעלי, צביקה, אובחן בגיל צעיר (45) ובאופן טבעי זה היה שוק ואירוע טראומתי. אנחנו הורים ל-4 בנים והקטן בינהם היה בעת גילוי המחלה רק בן 4.5.
מאז, עברנו דרך ארוכה של התמודדות, השלמה וניהול המחלה.
אנחנו מנסים לשלב תכנים כיפים בחיי היומיום, לתכנן קדימה ולהיות אופטימיים.
האמנות שלי ואיך היא עוזרת לי בהתמודדות
את תחום הסריגה למדתי בבית הספר היסודי. זו פעילות מאד מרגיעה וכייפית. מה שאני עושה לאחרונה זה סריגת תמנונים לפגים. שמעתי על זה לפני מספר שנים, אך רק לפני מספר חודשים הזדמן לי ליצור קשר עם עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל – pagim.net) ולהתחיל לסרוג עבורם.
למה סורגים דווקא תמנונים? התמנון הראשון לפגים נוצר בשנת 2013, בדנמרק, על ידי אב לתינוקת פגה שרצה ליצור בובה שתדמה את חווית הרחם. זרועות התמנון מדמות את חבל הטבור, מנחמות את התינוקות ומפחיתות את הסיכון שהם ימשכו צינורות רפואיים המחוברים אליהם.
ומה משמעות הסריגה עבורי? הסריגה מאפשרת לי 'לברוח' מעט מהיומיום, להרגע ולצבור אנרגיה להמשך.
