הוא התמחה אצל ד"ר קן אנדרסון, שנחשב לשם דבר בתחום המיאלומה בארה"ב, נבחר לאחרונה לכהונה שניה כיו"ר הקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה, חשוב לו מאד הקשר האישי עם המטופלים והוא מאמין שהרפואה היא המקצוע הכי טוב שיש.
המסר שלו, לנו, המטופלים הוא – "הטיפול במיאלומה מתפתח וכל שנה מתווספת תרופה חדשה או טכניקת טיפול חדשה ולכן אני תמיד אופטימי עם המבט קדימה!".
נפגשנו לשיחה מרתקת עם ד"ר משה (מושי) גת, יו"ר הקבוצה הישראלית למיאלומה, המטולוג בכיר, ואחראי תחום מיאלומה ועמילואידוזיס בהדסה עין כרם.
"נולדתי וגדלתי בבית הכרם בירושלים, מעט אחרי מלחמת ששת הימים, יש לי שתי אחיות ואני בן הזקונים" הוא משתף, "אמא שלי עבדה שנים רבות בשב"כ ובמנהלה באוניברסיטה ואבי היה ביוכימאי. הם עלו לארץ מפולין, כילדים, לפני המלחמה. גדלתי בבית ציוני, סבי שעל שמו אני קרוי, נמנה על העליות הראשונות של תל חי, היה חלק מהדור שבנה את הארץ. הוא נפטר כשבועיים לפני שנולדתי. מושי הוא שם החיבה שלי מילדות".
"הייתי ילד עצמאי, פעיל בצופים ובמשמר האזרחי, למדתי בתיכון ליד"ה – ביה"ס התיכון שליד האוניברסיטה. ביה"ס הקנה לי כלים ללמידה וחשיבה עצמאית, פתיחות, כבוד לאדם, אהבת הארץ. התגייסתי בשנת 1985, לשירות של כמעט 6 שנים בחיל הים, הייתי מפקד מחלקה (קצין נשק), וסגן מפקד סטי"ל, ולאחר מכן, מדריך בקורס חובלים, אחרי הצבא נסעתי לטיול וחזרתי היישר ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית".
איך הגעת לרפואה?
"עוד במגמת התיכון התעניינתי בביולוגיה. אבי, כאמור, היה ביוכימאי ותמיד חשבתי שאעסוק במחקר ביולוגי. במהלך השירות הצבאי הבנתי שאני אוהב לעבוד עם אנשים, אוהב ללמוד תחומים שמתפתחים ומשתנים ומאותגר מעבודה אינטנסיבית. חשבתי שרפואה תשלב הכל יחד".
אפשר לשלב מקצוע רפואה לצד חיי משפחה?
"יש לבחירה הזו מחיר שהמשפחה משלמת, אבל אנחנו, כמו כל ההורים בישראל, מאד משתדלים לתמרן כך שלא נפגע במשפחה. יש לנו ארבעה ילדים ושנינו אנשי רפואה, אשתי פסיכיאטרית ילדים. קבלנו החלטה, והגדרנו לעצמינו מטרה, שנשתדל לשמור על אורח חיים שיאפשר לנו לגדל את הילדים עם כל תשומת הלב ובמקביל יאפשר לשנינו להתפתח מבחינה מקצועית".
אנחנו מקפידים לעשות בינינו חלוקה ולמרות שהעבודה תובענית, השעות לא תמיד מוגדרות ופעם בחודש אני גם כונן בסוף שבוע בביה"ח, אני חושב שאנחנו מצליחים לנהל שגרה בריאה בחיי המשפחה.
כשהבן הגדול שלנו היה בן 3 הוא קיבל במתנה ערכת רופא, ואנחנו מיהרנו להחליף אותה במתנה אחרת. כי כשבוחרים במקצוע הזה לא מבינים עד כמה הוא תובעני ועד כמה הוא שואב אותך להתמסר לו. נכון שהחיים מאד אינטנסיביים ותחביבים נדחקים הצידה, כי בערב, אחרי חוגים וסיפורים אני יושב וכותב וקורא מאמרים. עם כל זאת, אני לא מתחרט לרגע שבחרתי ברפואה כי זה המקצוע המדהים בעולם, מקצוע שמתפתח, שאני לומד בו, עובד עם אנשים ומקבל לא פחות ממה שאני נותן ולכן, אם ילדיי יחשבו להיות רופאים – אתמוך בהם", מחדד ד"ר גת.
מדוע בחרת בהמטולוגיה?
"עוד בבי"ס לרפואה התאהבתי בהמטולוגיה, ובתוך ההמטולוגיה כשחיפשתי מקום להתמחות בו -הכיוון היה דווקא לוקמיה. בשנת 2004, מיאלומה נחשבה למחלה קשה, עם מעט אפשרויות טיפול, ולכן הופתעתי כשהציעו לי להתמחות בבוסטון אצל ד"ר קן אנדרסון שנחשב אז לאיש הכי גדול במיאלומה בארה"ב. היום אני שמח על הבחירה. מיאלומה היא מחלה מאוד מגוונת, מרתקת רפואית, תחום מעניין שלא מפסיק להתפתח. החיבור אליו מתחזק מיום ליום, אני נהנה לעבוד עם אנשים, יש רצף טיפולי וחשוב לי לשמור על קשר עם חולים".
"הקשר עם המטופלים נבנה לאורך שנות הטיפול ונוצרת תחושה של משפחה, אבל לצד זה אני שומר על המקום של רופא ומטופל. יש בינינו הפריה הדדית ואני כל הזמן לומד מן המטופלים. במיאלומה, בפרט, אין גבול לרגעים המרגשים והמיוחדים, כל מכתב, כל התייחסות על מתן הטיפול, נוגעים ללב. אני מתחיל את היום בריצה ומסיים בריצה, מקבל החלטות שבשנייה אחת ובאופן לא מודע, הן החלטות משנות חיים לאנשים אשר עימם הקשר קיים לעיתים שנים רבות".
שיתוף המטופלים בקבלת ההחלטות
"אני לוקח אחריות על הטיפול ועל הכרעות טיפוליות וממליץ למטופלים באיזו דרך טיפולית לבחור. לעולם לא אכפה על מטופל לבחור בטיפול מסוים, אבל אני חייב להציג בצורה הכי אובייקטיבית שיש, את הדברים, כמו שאני מאמין בהם. אנחנו משתדלים לשתף את המטופלים בקבלת ההחלטות בכך שנציג בפניהם את אפשרויות הטיפול. הרבה פעמים המטופל שואל 'מה אתה היית עושה?' ואני אומר את דעתי. זה חשוב לי, כי אם הטיפול לא משיג את התוצאה שקיווינו להשיג, אני מעדיף לקחת את האחריות על עצמי ולא לתת למטופלים לשאת רגשות אשם או חרטה על הבחירות שלהם".
מה מחפשים במתמחים צעירים?
"המטולוגיה הוא מקצוע תובעני, התנאי הכי בסיסי לקבל מתמחה – שירצה לעבוד, להתמודד, להיות מחויב למקצוע".
מה ההישגים שלך בתחום הרפואי?
"אני שמח מאוד במקום שאני נמצא בו בעולם הרפואה, ביכולת להתמקד במחלות מסוימות, ולקדם את תחום הטיפול במיאלומה ובעמילואידוזיס. בעבר, רופאים רבים לא היו מודעים ליכולת לשפר את איכות ומשך חיי החולים וחלה התקדמות גדולה בתחום זה. יש מחקרים שערכתי שתרמו עוד צעד קטן להבנת המחלה, דרכי האבחון ודרכי הטיפול בה, וזה נותן לי הרבה סיפוק. כל מחקר ולו הקטן ביותר, תורם להבנה.
אני גאה להיות שותף למחקר שהובילה ד"ר יעל כהן מבי"ח איכילוב, לטיפול בחולי מיאלומה שהציגו עמידות לטיפול קו ראשון, בעזרת תשלובת של ארבע תרופות. המחקר נערך במקביל למחקר של ד"ר עידו עמית, ממכון ויצמן, להבנה עמוקה של שינויים גנטיים של תאי מיאלומה. המחקר פורסם לפני כשנה באחד מכתבי העת הכי נחשבים בעולם.
יש לנו תכניות גדולות לעשות מחקר כלל ארצי, שמטרתו להפריד בין החולה לסוג הטיפול בימים הראשונים, כלומר לנסות לנבא מחקרית, איזה חולה יגיב טוב יותר לאיזה סוג טיפול. אם המחקר יוכיח את עצמו, זו תהיה פריצת דרך עולמית. זו דוגמה לעבודה משותפת של הרבה מרכזים, מעיד על חשיבה מקורית ויכולת רפואית-מחקרית של מדינה קטנה, לקדם פתרון חדשני בעל חשיבות גדולה".
"חשיבה מסוג אחר – למצוא פתרונות שלא חשבו עליהם קודם"
"משנת 2012 שימשתי כמזכיר הקבוצה למיאלומה בראשותה של פרופ' עירית אביבי ולפני 3 שנים החלפתי אותה. זו קדנציה שנייה שאני עומד בראש הקבוצה שהיא אחת הקבוצות הוותיקות באיגוד ההמטולוגי. בעבר עמדו בראש הקבוצה רופאים מובילים – פרופ' דינה בן יהודה וד"ר יזהר הרדן ז"ל, והיום, אני ופרופ' מרב לייבה. כל אחד מאתנו מביא רוח אחרת ותחומים שונים שחשוב לו לקדם.
קבוצת המיאלומה, במקביל לאמ"ן, היא מהוותיקות והמנוסות בתחום ההמטולוגי. עם השנים למדנו לעבוד טוב ביחד, אנחנו מקדמים שיתופי פעולה, אוספים נתונים שעוזרים להבין את דרכי הטיפול, חולקים מידע וניסיון טיפולי, תומכים ברופאים צעירים, ופועלים לייצר מודעות ומעורבות גם בקרב אנשים שלא עוסקים ישירות במיאלומה ושאינם חלק מהקבוצה.
אחד התפקידים המשמעותיים ביותר בעבודה שלנו הוא לקדם הכנסת תרופות חדשות לסל הבריאות ולכן הקשר עם אמ"ן ושיתוף הפעולה בינינו קריטי וחשוב לקידום המטרות המשותפות שלנו. אמ"ן היא אחת מעמותות החולים החזקות ואנחנו רצים ביחד לאורך השנים".
מה החשיבות של אמ"ן בעיניך?
"אמ"ן היא אגודה למופת. לאורך השנים, השכילה אמ"ן לפתח קשרים טובים עם רופאים, עם האיגוד ההמטולוגי ועם חברות התרופות. בעיקר, החשיבות של אמ"ן באה לידי ביטוי בקשר עם המטופלים שבשבילם היא קיימת. זהו פאזל מורכב, לחבר בין כל החלקים, משימה שאמ"ן מנהלת בחכמה.
אני חושב שהיוזמה לשלוח מתמחה במיאלומה להשתלמות בחו"ל, אותה אמ"ן מקדמת בימים אלו, היא רעיון נהדר. העמותה עוזרת בתמיכה, יוצרת פתח להבנה במיאלומה, מחברת בין רופאים ומטופלים, מעודדת מחקרים חדשים, מקדמת טיפולים חדשנים. לעמותה יש תפקיד חשוב והוא להבין מה החולים צריכים. כל פעילות שהעמותה מקדמת, היא חדשנית בעיניי".
אני מאמין שחדשנות מתחילה בדברים הקטנים
"לאמ"ן תפקיד חשוב, בהבנת הצרכים של המטופלים. תכנית כמו תמיכה בטיפולי שיניים, נשמעת כדבר מובן מאליו, בעיניי זו חדשנות, כי היא מכוונת לצרכי המטופלים.
העמותה מתחילה בסיוע בדברים קטנים שיתפתחו לסיוע בדברים הגדולים לדוגמה – תמיכה במחקרים, הפנית מטופלים למחקרים, ועזרה בהסברת העובדה שהמטופל הוא לא שפן ניסיונות של מחקרים, אלא נהנה מטיפול חדשני בתרופות שנמצאו בטוחות והמטרה שלנו היא לבחון האם הן יעילות כמו שחשבנו", מחדד ד"ר גת.
לסיכום, מה צפוי להערכתך לחולי מיאלומה?
"מילות המפתח הן – רפואה מותאמת אישית.
אני מסתכל אחורה, על השנים שעברו, ושמח להעיד שבתחום שלנו – עולם ומלואו השתנה. היום זה עולם אחר, היום אני מסוגל להגיד לחולה שיש במיאלומה אלמנטים של מחלה כרונית. רק מי שחווה את העבר יודע עד כמה ההגדרה החדשה, משמעותית.
אנחנו אופטימיים, עם מבט קדימה. משנה לשנה התחום מתפתח, טכניקות חדשות כמו טיפולי ה CAR-T מצליחות יותר ויותר. מה שידענו לפני 10 שנים, שונה ממה שאנחנו יודעים היום ונדע בעתיד.
יש היום קבוצות מטופלים בהפוגה ארוכה מאד, שאין עדות שהמיאלומה תישנה אצלם וגם אם תחזור, כבר יהיו בשוק מגוון תרופות וטכנולוגיות טיפול חדשות.
בנוסף – אני מאמין בדור הצעיר של הרופאים, ביכולות הגבוהות שלהם לחקור ולטפל. דור ההמשך של הרופאים הצעירים, יהיה טוב מאתנו וזו בשורה חשובה למטופלים!".
ראיון זה נערך במסגרת סדרת ראיונות להיכרות עם אנשים שמלווים את העמותה, עומדים מאחוריה ואשר דמותם ופועלם השאירו את חותמם על העמותה. זו דרכנו להעלות על נס ולשמר את דרכה המיוחדת של אמ"ן, של מייסדיה ושל הידידים המסורים שענייננו קרוב לליבם ומלווים אותנו במסע. הסדרה מתקיימת מאז שנת 2016. לצפייה בכל הראיונות ראו מה חדש? – ראיונות עומק.
