הטיפ של חודש אוגוסט

כמידי חודש, גם החודש אנחנו מעלים טיפ חודשי ובו עמיתים משתפים.

החודש, היה זה הטיפ של ד”ר אריק ליטוין. בן 46, נ+3, רופא במקצועו, מתמודד עם המחלה בשנתיים האחרונות.

ד”ר אריק ליטוין משתף:

כשחליתי, היה לי מאוד קשה לקבל את העובדה שהגוף שלי חולה, פגום ולא יחזור לעצמו. חשתי ממש נבגד, היה לי מאוד קשה להבין שאיבדתי את הבריאות לעד, זה ממש תהליך של אבל על כל שלביו. הדיסוננס בין הגוף החולה, לנפש הבריאה היה עצום. באותו הרגע החלטתי שאני לוקח בעלות על המחלה ומנהל אותה, נמצא בשליטה.

עד כאן סיסמאות.

מה עשיתי?

הכנתי צ׳ק ליסט, תיעדתי ביקורים ותאריכים. במציאות זה אמר להבין מה המסלול עד לקבלת האבחנה, מה הבדיקות שצריך לעשות, דאגתי פיזית להגיע למכונים השונים ולקבוע לי את התורים מוקדם ככל שניתן, להבין מה הטיפולים האפשריים, מה ההשלכות על החיים שלי, בכל התחומים, כולל האישי וכולל אל מול משפחתי הקרובה. היה לי חשוב להבין מה ההשלכות לעוד 10,20 שנים, מי הרופא הכי מתאים בשבילי, אותו אחד/אחת שיכילו אותי וכשהרגשתי בנוח לידם ( כלומר כשנוצרה כימייה) ווידאתי שבית החולים יהיה קרוב, יכיל את כל השירותים שחולה כמוני צריך. עבורי, מצאתי את זה בדמותה של דר׳ מגן בבי״ח שיבא, שהינה רופאה מקצועית, מכילה ויסודית.

במקביל למחלה, דאגתי ליצור סביבה תומכת בצורה של חולים בגיל שלי, כדי שנוכל לדבר ולהיפגש, לדאוג גם להכיל את בני משפחתי ולמצוא גם להם, בעזרתה של אשתי, סביבה תומכת.

האתר הראשון שגלשתי אליו היה של אמ״ן כדי לדלות את המידע, להפנים שעכשיו אני בכובע של החולה. לבסוף כשהגעתי למצב יציב במחלה, לעסוק בפעילות גופנית, לתחזק את הנפש, ולא פחות חשוב, להתנדב ולתת חזרה מכל מה שקיבלתי.

אם כבר מיאלומה – עדיף לעבור את זה ביחד

אנחנו מזמינים אותך להצטרף לאמ”ן,
להתחבר לקהילה תומכת
וליהנות מהטבות מגוונות.

בודק...