הטיפ של אוגוסט

להבין בכל רגע – מה נכון לי ברגע הזה

אובחנתי במיאלומה בסיכון גבוה לפני 7 שנים. בזמן האבחון המליצו לי להתחיל טיפול ולעשות השתלת מח עצם כפולה. עמוק בתוכי ידעתי שהגוף שלי חזק ויש לי את הכלים לטפל בעצמי. יותר מ-6 שנים חייתי בבריאות מלאה מלבד האבחנה וכמובן שטיפלתי בעצמי בדרכים טבעיות, עם דגש על הצד הרגשי והתודעתי.
לצערי בקורונה קרסתי. כאמא יחידנית לילד בן 5, עצמאית, לא הצלחתי לטפל בעצמי לנוכח המצב. הייתי עסוקה בהישרדות. לפני קצת יותר משנה הגוף התחיל להגיב. המיאלומה, שהייתה מאוד יציבה כל השנים, כבר לא הייתה כך.
לפני כחצי שנה קיבלתי החלטה להתחיל בטיפול קונבנציונאלי. ההחלטה הייתה לא פשוטה מאחר ואני יודעת שיש לי את הכלים לטפל בעצמי ובאותו זמן החיים שלי לא אפשרו זאת מבחינה כלכלית ומבחינת נסיבות חיים נוספות.
גם כיום הטיפול שאני מקבלת הוא שונה מהפרוטוקול הרגיל. מבחינת הטיפול עצמו קיבלתי החלטה שנכון לעכשיו אני לא מעוניינת בהשתלת מח עצם. הרכב התרופות בטיפול משתנה בהתאם לתחושות בגוף שלי ואיכות החיים שאני מבקשת וצריכה לאפשר לעצמי כדי לטפל בבן שלי, כל זאת כמובן תוך התייעצות וליווי של צוות רפואי מדהים שנמצא לצידי. המינונים של הטיפול גם הם נמוכים ולפעמים צוחקים איתי שזה טיפול הומאופטי 😊.
בכל רגע ורגע אני מרגישה את הרגע הבא ומדייקת את הטיפול שנכון לי ולגוף שלי. נכון לעכשיו – הבדיקות מצוינות. כמובן שאני ממשיכה לתמוך בעצמי בכלים טבעיים ואף גיליתי כמה חדשים.

הטיפ שלי הוא ההבנה שהמיאלומה מוציאה אותנו למסע וכרגע, מאחר ואין ריפוי, מדובר על מסע מתמשך כל עוד אנחנו חיים. את המסע הזה אני מבקשת ומאמינה שצריך לעבור בשותפות מלאה עם הצוות הרפואי שמלווה אותי ובכלל עם האנשים שמסביבי. בכל רגע ורגע אני רוצה לשמוע את הקולות, להבין את כל המשמעויות, האפשרויות וההשלכות. כאשר כל אלו בתוכי – לנשום עמוק, להיכנס לתוך עצמי ולהבין מה נכון לי ברגע הזה. אני מבקשת לקחת אחריות מלאה על חיי, כמובן מתוך מודעות ונוכחות מלאה. אני מרגישה שאין אדם שיודע יותר מאדם אחר. לכל אדם יש את הידע שלו ונקודת מבטו. הרופא רואה דברים מסוימים, אני רואה אחרים וכך הלאה. האחריות שלי לעשות את האינטגרציה בין כל הקולות ולהרגיש מה נכון לי ברגע הזה. בכל רגע אני מבקשת גם להרגיש את הפחדים שעולים ולהיות במודעות לכך שהם לא מנהלים אותי, ושההחלטות שאני מקבלת – לא מגיעות מפחד, אמונות נוקשות ועוד.
מתוך הידיעה הזו, אני גם מזכירה לעצמי שבשבילי ‘לחיות’ זה לא העיקר. העיקר מבחינתי הוא ‘הדרך’ שבה אני חיה. זה אחד הדברים העיקריים שמנחים אותי ברגעים לא פשוטים של התלבטויות, שבהם בדרך כלל הפחדים עולים.
אז לסיכום בכמה מילים, הטיפ שלי הוא: שותפות, נוכחות, בהירות, להרגיש את הרגע, לעבור בתוך הפחד.

אם כבר מיאלומה – עדיף לעבור את זה ביחד

אנחנו מזמינים אותך להצטרף לאמ”ן,
להתחבר לקהילה תומכת
וליהנות מהטבות מגוונות.

בודק...