לטפח חברויות ולצאת להליכות.
כמו כולנו, השותפים לדרך, ביום בהיר אחד בלי התראה מוקדמת קיבלתי מתנה בשם מיאלומה נפוצה. אצלי זה התגלה יומיים אחרי חתונת ביתי הבכורה. הרופאה זימנה אותי לחדרה, אני עוד מראה לה תמונות מהחתונה ורואה שהיא מגמגמת. היא החלה להסביר על חלבונים ונוגדנים ובסוף שאלה אותי: מה הבנת? אמרתי לה שאני מבינה שיש לי סרטן כי כשהתאים מתרבים בלי בקרה – זה סרטן. החלו בדיקות, זה היה בחודש מאי, אני גננת ובדיוק סוף שנה ומסיבות סיום… ביקשתי להתחיל טיפולים ביוני כדי שאף אחד לא ירגיש וידע בגן. וכך היה. בדצמבר עברתי השתלה עצמית. בעלי לקח חופש מהעבודה וליווה אותי כל יום מהבוקר ועד הערב. הקמנו מערך מלווים מקרב הילדים, אחים ואחיות ובעיקר חברות טובות שבאו לישון איתי. הטיפ שלי הוא לטפח חברויות ולהשקיע בהן. החברים תמכו בי בתורנות גם כשחזרתי הביתה עד שלאט לאט חזרתי לעצמי ושבתי גם לצעידות יומיות. בהתחלה זה היה ממש כמה צעדים, בכל פעם הוספתי, והיום אני צועדת כל יום ולפעמים פעמיים ביום בין 5,000 ל- 10,000 צעדים ביום, שגורמים לי להרגיש טוב.
