
איך למלא את הכוס: תקווה ככוח מעשי בחיים
תקווה היא לא רק תחושה נעימה בלב – היא שריר פרקטי שאפשר לעבוד עליו.
אנחנו רגילים לחשוב שאופטימיות היא לראות את הכוס המלאה, פסימיות היא לראות את הכוס הריקה – ותקווה? תקווה היא הידיעה שאפשר למלא את הכוס. אולי היא ריקה כרגע, אבל יש דרך, ויש בי יכולת להשפיע.
על-פי פרופ’ ריק שניידר, מומחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית, הידוע בעיקר בזכות פיתוח תיאוריית התקווה הקוגניטיבית, התקווה מורכבת מ-3 מרכיבים פשוטים ויישומיים:
1. מטרה – משהו שחשוב לי ושווה לי להתקדם אליו.
2. דרך – היכולת לתכנן מסלולים שונים להגיע למטרה.
3. תחושת מסוגלות – האמונה שאני יכול/ה להצליח להשיג את המטרה.
היופי הוא שתקווה היא לא “יש או אין” – אלא אפשר לטפח אותה, להתאמן, ולראות איך היא גדלה עם הזמן.
גם בהתמודדות עם מחלות כרוניות כמו מיאלומה נפוצה, תקווה הופכת למצפן פנימי. היא לא מבטיחה שהכול יהיה קל, אלא מזכירה לנו שיש כיוונים, אפשרויות ויכולת לבחור כל יום מחדש צעד אחד קטן קדימה.
אז איך מטפחים את התקווה? בואו נתרגל תרגול קטן:
- בחרו מטרה משמעותית, חשובה לכם וברת השגה (למשל: לצעוד כשעה, 3 פעמים בשבוע).
- כתבו צעד־אחר־צעד איך אפשר להתקרב אליה.
- לגבי כל צעד, חשבו: איזה מכשול עלול להופיע? ומה יעזור לי להתמודד איתו?
- ולבסוף, כתבו רשימה קצרה של “ממלאי מצברים” – אנשים, מקומות או פעילויות שמחזירים לכם אנרגיה.
אפשר גם להיעזר באפליקציה Hopetimize® – כלי דיגיטלי שמתרגם את מחקר התקווה של פרופ’ שניידר לתרגול פשוט.
תקווה אינה רק מחשבה חיובית. היא כלי עבודה אמיתי לחיים.

ד"ר אריאל וורנר (PhD) – מומחית בטיפול, ליווי, הוראה והנחייה להפחתת מתחים ושיפור איכות חיים ביום-יום, לחיזוק התמודדות ולצמיחה בנקודות צומת משבריות במעגל החיים והמוות. זאת על ידי שילוב גישות וכלים של גוף-נפש-רוח מיודעי טראומה המתבססים על הממשקים בין פסיכולוגיה, מדע ורוחניות.
www.drariellewarner.com