פרופורציות, איזונים, תמיכה וניהול המחלה
מילת המפתח שלי לפרופורציות היא קנה מידה.
גם כשאנו כואבים, חרדים ומבוהלים, חשוב לזכור שיש מצבים יותר חמורים משלנו ובמקביל לזכור את מה שיש לנו ולהודות על כך.
אצטט מתוך תפילת תודה שקיבלתי באחד מביקורי בבי”ח תל השומר:
“תודה שלפעמים קשה לי, ככה אני יודע להעריך את הטוב. רק אחרי שנמצאים בחושך, אפשר להעריך את האור”. ואכן כך, כדאי שנלמד לעצור לרגע בתוך המכאוב בו אנחנו נמצאים ולמצוא את האיזונים הנכונים לנו.
בנוסף , חשוב ורצוי להיות שותפים בניהול המחלה, לא להשאיר הכל בידי הרופאים, ללמוד ולהעמיק כי אנחנו גם הרופאים של עצמנו ויודעים מה טוב לנו ומה פחות. זה מאפשר לנו להיות פעילים ולדעת שחלק מגורלנו נמצא בידנו.
המשמעות של זה היא גם לדאוג לרווחה הנפשית והרגשית בכל דרך, למצוא עיסוק או תחביב שגורם לנו להנאה והתרוממות רוח. למשל: יצירה, בישול, אומנות, טיולים בטבע ועוד.
וחשוב עוד, חיזוק הקשר עם מערכות התמיכה שלנו, בת/בן זוג, ילדים, משפחה, קבוצת תמיכה. חשוב לא להיות לבד. ה’ביחד’ עשוי לעזור לא לשקוע בקושי ולהמשיך לראות את הטוב ואת הכוחות שיש לנו.
