סיפורה האישי של סנדרה יהודית פלקסר פרנקל
דמיון מודרך, משפחה תומכת וחבר על ארבע בשם סקאי מלווים את סנדרה פרנקל במסע החיים המרגש והאופטימי שלה בצל ההתמודדות עם מיאלומה נפוצה.
שלום, שמי סנדרה פרנקל, גרושה, אם ל-4 ילדים ופסיכולוגית קלינית מומחית. אני אוהבת את העבודה שלי וממשיכה לעסוק בה, למרות הקושי הפיזי שמלווה את הטיפולים. אבל לפני שנצלול למציאות של המיאלומה, בואו איתי למסע קצר בזמן.
נולדתי באוקטובר 1965 בבואנוס איירס, ארגנטינה. הכרתי את בעלי, התאהבנו, נישאנו, הבאנו לעולם את בננו הבכור ולאחר מספר שנים נולד בננו השני. למדתי פסיכולוגיה והמשכתי ללימודי מאסטר באוניברסיטת בואנוס איירס. במשך 3 שנים עבדתי בבית החולים היהודי וטיפלתי בקליניקה פרטית.
במקביל, לאורך כל השנים הקפדתי גם על פעילות גופנית. רקדתי במועדון הספורט היהודי באזור שלנו, למדתי להיות מורה לריקודי עם, רקדתי ג’אז, וכשהגענו לארץ רקדתי במשך 5 שנים ריקודי בטן.
בשנת 1994, כשהייתי בת ,29 עלינו לארץ. התמחתי בפסיכולוגיה קלינית בתחנות לבריאות הנפש בהרצליה ובנתניה ובמחלקה סגורה בפרדסיה. לאחר 4 שנות ההתמחות, עברתי לבית החולים זיו בצפת.
בעקבות העבודה של בעלי דאז עשינו רילוקיישן למדריד וגרנו שם כמעט 3 שנים. למדתי פסיכותרפיה בילדים, נוער ומשפחותיהם באוניברסיטת קומיליאס, בהנחיית פסיכיאטרית ילדים ונוער. בנוסף, כאוהבת אומנות, למדתי קורס מיתולוגיה באומנות. נהניתי מהלימודים, הייתי בריאה, נולדו לנו עוד שני ילדים, בן ובת והרגשתי שאני מגשימה את עצמי.
לא היה לי מושג שביום אחד אאבד את התמימות.
באפריל 2014 אבחנו אצלי מיאלומה, אבל כחצי שנה לפני האבחנה כבר הרגשתי שמשהו לא בסדר. במשך חודשיים לא יכולתי לישון בגלל כאבים בידיים והסתובבתי בין רופא המשפחה לאורטופד. הם לא ידעו מה יש לי ושלחו אותי הביתה עם ארקוקסיה, כדור נגד כאבים חזקים במיוחד.
אבל אז יצאה גם נקודת חן. רופאת העור שלחה אותי לכירורג, שמצא בעיה בדם. פניתי למחלקה ההמטולוגית של איכילוב ומאז ועד היום אני מטופלת שם.
לטיפול הראשון הגעתי מאוד חולה. מח העצם שלי היה במצב מאוד לא טוב ובנוסף, המחלה הגיעה ללב וגרמה לעמילואידוזיס. היה לי חור באחת החוליות וסבלתי מדלקת ריאות חריפה. קיבלתי זריקות אנטיביוטיקה והתחלתי בטיפול כימותרפי לצד טיפול ביולוגי. הטיפול הכימותרפי גרם לי לבצקות ברגלים ואושפזתי במשך שבוע במחלקת קרדיולוגיה. לאורך הטיפולים ירדתי יותר מ-10 קילו ושקלתי כמו בחתונה שלי. לחברים ולמשפחה אמרתי שלפחות יש משהו משמח בכל הסיפור הזה ועם כל הכאבים והטיפולים, לפחות חוש ההומור שלי לא נפגע.
כשיצאתי מהאשפוז בקרדיולוגיה קניתי לעצמי 4 בגדי ים, מרוב שמחה שהייתי במשקל כזה נמוך! 😊
אחרי שנה וחצי של טיפולים כימותרפיים, טיפול ביולוגי והרבה תרופות, עברתי השתלת מח עצם עצמית באיכילוב. בגלל הבעיה בלב, התייעצנו עם ד”ר פולק, מומחה לעמילואידוזיס לבבי, מבית החולים הדסה בירושלים. עברתי בדיקת דם ולאחר שקיבלנו את אישורו, עברתי את ההשתלה. כחלק מההתייעצויות פניתי גם לרב פיהרר לקבל את הברכה שלו והוא הציע לעשות את ההשתלה בפורים – כדי שיהיה לי מזל, כמו מזלם הטוב של היהודים שניצלו מרצח עם על ידי המן. ובאמת היה לי מזל, עברתי את ההשתלה בהצלחה ובמשך שנה וחצי הייתי די בסדר והמשכתי לקבל טיפולים תחזוקתיים.
אחרי שנה וחצי המחלה חזרה. עכשיו אני נמצאת בקו טיפולים חמישי. בסוף יולי 2020 עברתי השתלת מח עצם שניה, פחות מוצלחת ולצד טיפולים די חזקים ולא פשוטים. לצד זה אני מטופלת בתרופה שעלולה לפגוע באופן זמני בקרנית וברשתית ונמצאת תחת מעקב של רופא עיניים. אבל מצד שני – אני מגישה בסדר גמור! כן, יש תופעות לוואי לא פשוטות: עייפות, קושי בראייה, סחרחורות והתכווצויות קשות. אבל לצד כל זה אני ממשיכה לעבוד כפסיכולוגית ואני מאוד מאוד אוהבת את העבודה שלי, גם כאשר היא לא קלה בכלל.
אז מה אני עושה בשביל לשמור על הרוח הטובה, על אופטימיות וגוף חזק?
מחשבה חיובית, הרבה דמיון מודרך ומדיטציות. טיפול פסיכולוגי שמאוד עוזר לי.
בתחילת המחלה טופלתי במשך שנתיים אצל מורה יוגה. כשיש צורך אני עוברת טיפולים אוסטאופתים שמקלים, משחררים ומאוד עוזרים. אני עושה כל יום פלדנקרייז, פעמיים בשבוע עם קבוצה דרך הזום וביתר הימים מתאמנת לבד.
מעבר למה שאני עושה בשביל עצמי, התמיכה מהמשפחה היא בעלת ערך רב. לאורך כל הדרך אחותי והילדים שלי מלווים אותי, וגם הגרוש נמצא שם בשבילי כשאני צריכה, נשארנו חברים טובים גם לאחר הפרידה.
לצד משפחתי וילדיי יש לי כלב בשם סקאי שאני אוהבת, אני גרה בבית עם גינה שאני מאוד אוהבת לגדל ולטפח, מוקפת בפרחים וצמחים ובגלל שאני כל כך אוהבת ללמוד, בביקורים במשתלה, הבעלים מלמדים אותי על צמחים.
החיים ממשיכים וגם אני, נשארת אופטימית, ולצד ההתמודדויות אני מוכנה לאהבה חדשה ומחכה גם לנסיך שיבוא!
