כנגד כל הסיכויים. חלום שהפך למציאות

הקדמה
שמי איל ישראלי, אני נשוי ליעל ואנחנו מתגוררים בבית לחם הגלילית. יש לנו 4 ילדים ו- 6 נכדים בינתיים. עבדתי כמורה לחינוך גופני בישיבה התיכונית קרית אתא, וגם מדריך ומלמד כבר 20 שנים חינוך הגוף ואורח חיים בריא לגמלאים פעילים במועדון בריאות עמותת שלהב”ת בקריית טבעון. למדתי גרונטולוגיה וניהול בתי אבות באוניברסיטת חיפה בכוונה לשנות כיוון ולעסוק בתחום, אך המחלה התגלתה זמן קצר לאחר סיום לימודיי והתוכניות נגוזו. 

חזרתי הביתה מהשתלת מח עצם בנר חמישי של חנוכה ומאז אני מציין אותו כל שנה כיום הולדת נוסף שלי. כבר למחרת החלטתי להתחיל לעשות פעילות גופנית לשיפור היכולת וחיזוק העצמות. כפיפת מרפקים אחת הצלחתי בקושי, אך קמתי עם חיוך וידעתי שכל יום אוסיף עוד אחת ואתחזק. מאז כל בוקר אני מבצע לפחות 120 כפיפות מרפקים, 120 כפיפות בטן ועוד תרגילים תומכים ומחזקים.

4 חודשים לאחר ההשתלה חזרתי לעבודה חלקית במועדון הבריאות, אבל ההרגשה של חזרה לעצמי היתה רק לאחר כ- 8 חודשים (הייתי נטול שיער, ירדתי 16 ק”ג  והייתי חלש מאוד וחסר אנרגיה). הרופאה המטפלת שלי מהאשפוז הראשון בבני ציון היא פרופ’ תמר תדמור ואני מרגיש  שזכיתי להיות מטופל שלה, וגם של פרופ’ ראובן אור שהיה הרופא המטפל שלי בהדסה עין כרם. 6 שנים לאחר ההשתלה היתה הפוגה ולאחר מכן נאלצתי לחזור ולקבל טיפולים. כעת, בשנת 2021, אני ממשיך בביקורות, בדיקות דם קבועות ותרופות ביולוגיות בכדורים. מרגיש מצוין, פעיל, עובד להנאתי יומיים וחצי בשבוע. מטייל, מתנדב, לומד, נהנה מהילדים והנכדים, קצת פחות בתקופת הקורונה. מייחל ומתפלל להמשיך כך.

ועכשיו נחזור אחורה לתחילת הסיפור
בינואר 2009 אושפזתי בבית החולים בני ציון עם דלקת ריאות חריפה, על סף קריסת מערכות. תוך כדי הטיפול אובחנה אצלי מיאלומה נפוצה.

לאחר תקופה של טיפולים אינטנסיביים שנועדו להפחתה ושליטה ברמת המחלה והתאים החולים בגוף, הוחלט שאעבור השתלת מח עצם, אותה בחרתי לעשות בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בתקופת חג סוכות באותה שנה עברתי טיפול כימותרפי לצורך איסוף תאי מח עצם לקראת ההשתלה. תהליך האיסוף היה קצר יחסית, אך מתיש, וכלל אשפוז נוסף בחדר בידוד עקב חום גבוה. לאחר האיסוף דחיתי מעט את תחילת ההשתלה, בעקבות לידת נכדי הראשון. רציתי להיות בברית.

בחודש נובמבר אושפזתי לשם ההשתלה העצמית בחדר 15 הפרטי שלי, חדר עם קצת נוף, שאני הרחבתי אותו בדמיוני.

ההשתלה כללה טיפול כימותרפי אינטנסיבי, על מנת לאפשר את קליטת ההשתלה. בתקופת האשפוז חוויתי חוויות פיזיות ונפשיות קשות, אך גם חוויות מחזקות ומעודדות. סבלתי מחלומות וסיוטים קשים, אך אחריהם חלמתי חלום מיוחד ובו תהליך של התגברות והחלמה ממחלה קשה בניגוד לכל אבחנות המומחים, אשר לא האמינו בכך.

באותו לילה התגבשה בי ההכרה שאני צריך להעביר מסר מחזק ומכונן לחולים במחלות קשות, לפני ואחרי טיפולים קשים, וגם לבני נוער ותלמידים החווים תחושות של חוסר יכולת וחוסר הצלחה, מה שמוביל לוויתור מראש, לחוסר אמון ביכולותיהם ובכוחם להתמודד ולהצליח.

המסר הוא “שהכל מבפנים…” וגם בעז”ה, שיש לנו את הכוחות והיכולת להתמודד ולנצח. האמונה בעצמנו, ביכולתנו, כח הרצון, האסרטיביות והעשייה, הינם מדהימים בהשפעתם.
גם אם חשבתם שלא תצליחו, שאין סיכוי… – תאמינו, אל תוותרו, תשקיעו ותופתעו ותיהנו לגלות שהצלחתם.

שמחת ההצלחה היא מרכיב חשוב ביותר, והצלחה זו תוביל אתכם לעוד ועוד הצלחות. כל הצלחה משמשת כמדרגה וכבסיס איתן להצלחה הבאה.

תהליך החלום ומשמעותו עבורי
תקופת האשפוז להשתלת מח העצם, נמשכה שלושה שבועות, שבהם תקופת ההכנה ומתן הכימותרפיה; התקופה הקשה של התגובה והכאבים עקב הכימו; ותקופת התאוששות והחלמה.

הסיפור שלי מתמקד בארבעה לילות קשים עם סיוטים וחלומות זוועה, ובלילה החמישי ובו החלום המיוחד על ילד כבן 13, אשר חלה בסרטן. כל הרופאים והמומחים הרימו ידיים ואמרו שאין מה לעשות ואין ביכולתם לרפא אותו. הילד, אביו ואמו התייצבו מולי בחלום, בידיים שלובות על החזה (כמו בתמונות הישנות בשחור-לבן, כאשר הרקע בהיר מסביב), ורק אמרו שתי מילים: “תעזור לנו”. עניתי להם שאינני יודע כיצד אוכל לעזור וגם כל הרופאים המומחים לא יכולים לעזור.

אך האב, הבן והאם הופיעו מולי בחלום מספר פעמים, בידיים שלובות וללא מילים, ורק עיניים חודרות, בוטחות ומבקשות עזרה, ובמקביל אני גם הילד החולה, אני יודע זאת מאחר ואחת מתופעות הלוואי של מחלת הילד הייתה נשירת השיניים, ואני, כל הזמן, בחלום וביקיצות, בודק את עצמי, ממשש את השיניים וסופר שוב ושוב שכולן נמצאות במקום ולא נשרו.

בחלום אני מכיר את משפחת מנגוס (“מנחוס” פירושו מזל רע ואילו “מנגוס” בחלום, בדיוק להיפך, בעזרת החלפת האות ג’ באות ח’). בחלומי, זו משפחה אמידה מעורבת בעסקי אומנות ומסעדות, אנשים טובים, אוהבי אדם ומלאי שמחת חיים.יצרתי קשר בין משפחת הילד למשפחת מנגוס, והם תרמו למשפחה סכום כסף נכבד בעזרתו טופל הילד שהחלים לחלוטין ממחלתו.

כבר בחלום, באותו הלילה, הגעתי למסקנה שישנו כאן מסר שאני מחויב להעביר הלאה. מסר של העצמה, נחישות והתמודדות, שמאפשרות לנצח כנגד כל הסיכויים – זהו החלום שהופך למציאות.

את המסר אני מחויב (לא רק רוצה) להעביר לאנשים הנמצאים בתקופות שלפני ואחרי טיפולים רפואיים קשים, וגם לתלמידים בבתי הספר, ובתוך כך, בחלום, אני מחבר שיר קצר ומלא משמעות. את השיר, מילים ומנגינה, אני שר לעצמי, חלש מהטיפולים, אך מחייך בתחושה של התרוממות רוח:

“אלוהים אוהב אותנו עד מאוד        וגם אנחנו אוהבים אותו,

             אהבת אדם ציוונו רבותינו              אמונה שמחה ואושר – העיקר”.

אני שר אותו שוב ושוב (כמובן שגם למחרת בבוקר, בפני הרופאים, בעת הביקור היומי), אך מיד, תוך כדי החלום אני משנה ומתאים מילים גם לצעירים אשר אינם מאמינים ביכולותיהם וזקוקים לעידוד ותמיכה, עבורם הוספתי את השורה האחרונה:

          “ועוד תראו שהעולם כזה קטן        כי אם תרצו אתם גבוה מעליו”.

לסיכום
המחלה הרעה הזו שנפלה עלי כרעם ביום בהיר, ברור שהייתי מוותר עליה, אך החוויות הרוחניות והנפשיות שעברתי,  עליהן אני לא מוכן לוותר כלל וכלל, הן שלי לעולמים.

לאחר שיצאתי מבית החולים והתחזקתי, התנדבתי והנחיתי שיחות והרצאות לצעירים ומבוגרים בקבוצות וגם באופן אישי בבתי החולים לאור החוויה והמסר המחזק והמעצים שעברתי.

בחרתי לצרף שני ציטוטים המתאימים לנושא:
הראשון מספר משלי י”ז, פסוק כ”ב: “לב שמח ייטיב גהה ורוח נכאה תיבש גרם”
פירוש “מצודת דוד”: “השמחה תיטיב לגוף כדבר רפואה ושברון רוח תיבש מוח עצמות”.
ציטוט שני של ר’ נחמן מברסלב:
“עצבות – נועלת שערי שמים
תפילה – פותחת שערים נעולים
והשמחה – בכוחה לשבר חומות”.

אם כבר מיאלומה – עדיף לעבור את זה ביחד

אנחנו מזמינים אותך להצטרף לאמ”ן,
להתחבר לקהילה תומכת
וליהנות מהטבות מגוונות.

בודק...