במזל סרטן

אלירן גרון שיתף על המסע שלו, התחושות, הרגשות בבלוג מקסים באתר סלונה. אנו מביאים כאן את הפוסטים שכתב.

שתי מלאכיות נשלחו אלי 13.2.2007

זכיתי !!! למרות המכה הגדולה שקיבלתי בתקופה הזו, אני עדיין בר מזל, יש לי את הכוח לעבור את כל החוויה הזו, וזה בזכות שתי הבנות שלי, שנותנות לי אנרגיה וכוח בלתי ניתנת לתיאור.

תמיד ראיתי בילדים כוח ועוצמה ומקור השראה להכל.

ובזכותם הצלחתי לעבור את כל מה שאני עובר.

אז איך נסכם, מאיפה אפשר בכלל להתחיל, עברה לה כבר כמעט חצי שנה מהרגע שנכנסתי למערבולת הזו, ואני מקווה שהיום הוא היום בו אתחיל לראות את האור, רוצה ומחכה לחזור לשיגרה,לעבודה לחיים הרגילים ולתת למחלה הזו פחות חשיבות ומחשבה מתוך שגרת היום יום.

אני יודע שאת כאן, מחלתי היקרה, ותלווי אותי כל החיים, אבל היום אני רוצה לשלוט בך ולא את בי.

אני מספיק חזק ומבין ויודע שזה אפשרי, ושזה לא סוף העולם, אומנם זה לא התענוג הכי גדול, אבל נתמודד גם עם זה.

אני מרגיש שאני צורך לומר תודה, אף פעם בחיים לא הייתי בצד המקבל, ותמיד אני זה שטיפלתי באנשים ועזרתי, ובתקופה האחרונה הייתי צריך קצת להרפות ולקבל עזרה, [מה שהיה קצת קשה],אז תודה למשפחתי היקרה, לאישתי והבנות, שקיבלו את התקופה הזו בגבורה ובאומץ, תודה להורים המקסימים שלי, שלא עזבו אותי לרגע אחד, תודה להורים הנהדרים של אישתי, שהיו שם בשבילנו יום ולילה, תודה לאחותי המקסימה, שנתנה המון כוח, ותודה לנופרי המקסימה שלנו. ותודה לכם,לכולם שהייתם כאן לאוזן קשבת ,שקראתם והגבתם ועודדתם ותמכתם.

אני יוצא מכאן לדרך חדשה, לא מוכרת ואחרת, עם המון אופטימיות ושמחת חיים, אוהב את כולכם והולך לבלוע את העולם!

שלכם אלירן

תקיעת שופר 13/10/2016

אני עומד ושומע את תקיעת השופר. לא יודע איך הגעתי לרגע הזה, אבל משהו דחק בי ובשעה 6 וחצי ירדתי מהמיטה, עם הבחילות והעייפות. והתחלתי לצעוד לכיוון בית הכנסת, כמו עיוור.

הכעס השנה הוא גדול, אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל נראה לי שקצת שכחת אותי מאחור. ובמאזן של המפסידים והמנצחים, הפעם אתה לא בצד של המרווחים. אני מחזיק בכל כוחי בטיפת האמונה שנשארה לי, ולא נכנס איתך לחשבונות, כי נסתרות  הן דרכי האל, ואולי, אתה רואה איזו סיבה לכל המצב הזה, שאני עוד לא הצלחתי לראות.

אבל לכעוס, לכעוס מותר לי. זה יעבור, אל תדאג. אני גם לא אחד שימחוק את כל אמונתו, כי באיזו שהוא אופן המסורת והאמונה היו מאז ומתמיד חלק ממני. ובמיוחד כשנולדו בנותיי, השתדלנו לתת להן ערכים של המסורת היהודית.

אני מאמין שלכל דבר ופעולה בעולם יש סיבה, ואולי יום אחד עוד תגלה לי את התשובה.

אז אני עומד, ומרגיש איך השופר מתחיל ועולה – מתחילת עצם הזנב,  דרך עמוד השדרה, אל הצוואר והמוח, וצמרמורת ארוכה אוחזת בכל גופי. ואני מוצא את עצמי מתפלל, מתפלל לבריאותי, לחתימה טובה, ולשנה קלה יותר לכולנו.

נקווה שהפעם הערוץ בנינו נפתח, ושנחזור לתקשר.

בכל זאת, היום יום הכיפורים.

אז אני סולח!!!!

שלך, אלירן !!!

הבריאה שלי 19/10/2016

אמרו לי שהתקופה הזו היא בעצם הבריאה שלי מחדש. עושים לי ריסט במערכת, מוחקים את כל המידע ומעדכנים גרסה חדשה.

לאלוהים לקח לברוא את האדם שבעה ימים, הפעם זה יקח קצת יותר זמן – 10 ימים עד שהשתל יקלט.

יום ההשתלה נראה כמו יום מיוחד כזה, מגיעים הרבה אנשים לחדר, מביאים את שקית האיסוף בתוך כלי גדול מלא חנקן ואז לאט לאט מפשירים אותה.

תהליך ההשתלה לא נעים, אבל המזל היחדי שהוא קצר. 10 דקות. אז גם אם לא הרגשת טוב במהלך כל זמן הזה,זה עדיין לא סוף העולם. יש הרגשת מחנק בגרון, תחושת שריפה בפנים, לחץ הדם עולה וקצת קשה להתאפס.

הכל עובר. אחרי ההשתלה אתה נרדם ל4 שעות מתוקות, אם תרצה ואם לא, ומתעורר לעולם חדש.

ואז זה מתחיל. ביום ההשתלה את/ה בעצם ביום האפס שלך, ומשם רק עולים. השאלה מה מחכה לנו בדרך? אני סבלתי בעיקר מבחילות, הקאות, והקטע של הפצעים בפה נחסך ממני בנתיים.. היו ימים קשים, שאתה כמו סמרטוט במיטה, משהו סביב הארבעה ימים. ניסתי ליצור לי בחדר אווירה נעימה ולהרגשי כמה שאפשר “בבית”, כי זה מה ששמר על השפיות שלי – תמונות, מחשב, ספרים,ריחות שעושים לכם טוב. יש כאן המון שעות להעביר, והבנתי שכדאי לחשוב מראש באיזו דרך יהיה לי הכי קל להעביר אותן. אני מצאתי גם את דרך הכתיבה, לי היא מאוד עוזרת. גם מסדרת לי את המחשבות וגם סוג של פורקן ושיתוף.

ואז מתחילים להירקם להם החלומות, כל הדברים הסודיים האלו שאף פעם לא היה לנו זמן אליהם. ועכשיו, כשאנחנו יוצאים, הזמן יעמוד מלכת כי לא חוזרים ישר לעבודה. ויש לי כמה דברים קטנים שאני רוצה לעשות – הראשון הוא לקחת את אישתי היפה והבנות המהמהמות שלי לחופשה שקטה ונעימה כאן בארץ לטייל ולהנות. מגיע לנו אחרי כל התקופה הזו.

בא לי לרכב עם הבת הגדולה שלי באופניים בפארק

להרים באוויר את הבת הקטנה שלי, ולשמוע את צחוקה המתגלגל.

ולהנות מהדברים הקטנים של החיים – בא לי לחזור לבשל, מה שלא היה לי זמן לעשות לאחרונה

ופשוט לחזור לאט לאט לשיגרה – כמה טובה השיגרה.

מאחל לכולנו שתמיד תהיה לנו שיגרה, ושהחיים יהיו לנו כמה שיותר משעממים.

היה נהדר לחלוק איתכם את התקופה הזו,ולקבל חיזוקים מכולכם,שלכם אלירן!

כל הסיפורים הובאו מתוך הבלוג במזל סרטן. אתר סלונה. לכניסה לבלוג לחצו כאן