וונטוקלקס – תרופה חדשה למיאלומה – למי חשוב להכיר?


בתקופה האחרונה קיבלנו הרבה שאלות בנוגע לתרופה חדשה למילאומה שנקראת וונטוקלקס (וונטוקלסט) venetoclax (ונקלקסטה).
פנינו לפרופ’ תמר תדמור וביקשנו שתרחיב על התרופה, סטטוס הפיתוח, למי עשוייה להתאים ומה מנגנון הפעולה שלה.
פרופ’ תדמור נענתה לאתגר ושלחה לנו את הכתבה הבאה.  

אם יש לכם שאלות בנושאים שמעסיקים את כלל הקוראים, אתם מזמנים להעלות אותן ונשמח להפנות לרופא שייתן תשובה. לשאלות למדור זה כתבו ל- info@amen.org.il.


רקע

לכל תא בגוף ישנו מועד תפוגה, או תוחלת חיים צפויה. כך לדוגמא כדוריות דם אדומות חיות כ- 120 יום ואילו טסיות הדם חיות 7 ימים, ואז מתות ומוצאות ממחזור הדם.

מנגנון זה של “מוות טבעי מתוכנן” נקרא אפופטוזיס והוא מתבצע על ידי משפחה של חלבונים הנקראים משפחת BCL2.

במצב תקין קיים איזון בין השארת תאים בחיים לבין המוות שלהם. 

תא סרטני, לדוגמא תא של מיאלומה נפוצה, מפתח מנגנונים אשר מונעים את המוות שלו. בכך הוא למעשה “מתחמק” מהמוות המתוכנן עבורו ונשאר בחיים מעבר לצפוי. מנגנון חמקני זה, אשר מפר את האיזון הטבעי, נוצר בעקבות הגברת ייצור החלבונים אשר מונעים את האפופטוזיס.

וונטוקלסט – מנגנון פעולה, למי יעילה, תופעות לוואי

לאחרונה, יוצרה תרופה שנקראת וונטוקלסט (שמה המסחרי ונקלסטה), אשר מנגנון הפעולה שלה, הוא לעכב את פעילות חלבון ה- BCL2. חלבון ה- BCL2, כאמור, מונע את מות תאי הסרטן. כך למעשה מוחזר ה”אות” הפנימי המאפשר לתא למות.

הוונטוקלקסט היא תרופה הנלקחת בכדורים, ונמצאה יעילה בשימוש אצל חולים הסובלים מלוקמיה חריפה וכרונית. התרופה אושרה לשימוש (על ידי FDA) לחולים הסובלים מלוקמיה כרונית כבר לפני כ- 3 שנים ובשנת 2018 אושרה לשימוש עבור לוקמיה חריפה.

מבחינת פרופיל תופעות לוואי של התרופה, יש לדעת שהיא יכולה להוריד את ערך הכדוריות הלבנות, וללוות עליה בזיהומים ולכן יש לנטר היטב את ספירות הדם.

מחקרים למיאלומה נפוצה

לאור יעילותה הרבה בגידולים של תאי דם, החלה להיבדק גם במחלות נוספות, כולל במיאלומה נפוצה.

מחקר ה- BELLINI הוא מחקר פאזה 3 אשר בדק יעילות של וונטוקלסט אצל מטופלים אשר סובלים מהישנות של מיאלומה נפוצה. במחקר זה נבדקה היעילות של וונטוקלסט בשילוב עם וולקיד ודקסמטזון בהשוואה למתן וולקיד ודקסמטזון בלבד.

למחקר גוייסו 291 מטופלים, עם חלוקה של 2:1. זאת אומרת, 97 קבלו וולקיד+דקסמטזון, ו- 194 קבלו גם את הוונטוקלסט כתרופה שלישית,  בנוסף לשתי התרופות הנ”ל.

המחקר הראה יתרון לזרוע של הוונטוקלסט, אך דווח על מקרי תמותה רבים יותר, בגלל זיהומים בעיקר.

הטיפול נמצא יעיל באופן מיוחד עבור חולי מיאלומה נפוצה עם ביטוי מוגבר של חלבון ה- BCL2 או עם טרנסלוקציה 11;14. ידוע כי 20% מכלל חולי מיאלומה נפוצה נושאים את השינוי הזה.

הבהרה: במונח טרנסלוקציה 11;14 הכוונה היא שבמהלך התפתחות המחלה, תא המיאלומה עובר שינוי בו חלק מכרומוזום 11 נשבר ומתחבר עם כרומוזום 14 ולהיפך (ראו בתרשים להלן):

מחקר נוסף עבור חולים עם טרנסלוקציה 11;14 מתקיים גם בישראל. במחקר זה נבדקת יעילות של הוונטוקלסט בשלוב עם דקסמטזון, מול אימנוביד + דקסמטוזון. המחקר מיועד לחולים שמחלתם נשנתה.

יש לציין שמינון הוונטוקלסט אשר ניתן במיאלומה נפוצה הינו כפול בהשוואה ללוקמיה כרונית והינו של 800 מ”ג ליום (8 כדורים של 100 מ”ג).

ממחקרים נוספים התבצעים כעת, עולה שייתכן שהוונטוקלסט יכולה להינתן במשלבים נוספים, לא רק עם וולקיד ו / או דקסמטזון. כמו כן, נוכל ללמוד מהם מי החולים הנוספים אשר יוכלו ליהנות מתרופה זו כבר בעתיד הקרוב.

להסבר מפורט על התרופות והטיפולים במיאלומה לחצו כאן.

שאלות ותשובות:

מספר שאלות שקיבלנו בעקבות הכתבה התייחסו ליעילות של התרופה עבור טרנסלוקציות אחרות ולא רק עבור t11;14.
הפנינו את השאלות לפרופ’ תדמור וקיבלנו הסבר מפורט על טרנסלוקציות במיאלומה ועל היעילות של הוונטוקלסט עבור אותן טרנסלוקציות:

 בשלב ראשון אסביר מהי טרנסלוקציה ולמה היא גורמת: מדובר בשנוי במבנה הגנטי של התא (במקרה זה רק בתא המיאלומה ולא מולד!). במצב זה מתרחש שחלוף בין שני מקטעים בין שני כרומוזומים. טרנסלוקציה גורמת לכך שגן שישב על כרומוזום מסוים- משנה את המיקום שלו ומתיישב ליד גן שהינו שכן חדש, וביחד הם יכולים לעודד יצירה של חלבון חדש. אשר יכול להיות חשוב בעידוד התפתחות והתרבות תאי מיאלומה. (ראו תרשים למעלה).

במיאלומה רוב הטרנסלוקציות מערבות את כרומוזום 14 כי על הכרומוזום הזה יושב הגן לנוגדן (האימונוגלובולין). אנחנו יודעים לזהות מספר טרנסלוקציות כמו: 4;14, 16;14, 11;14, 6;14, 20;14. בכל אחת מהטרנסלוקציות המתוארות, הגן מכרומזום 14 של האימונוגלובלין יתיישב על יד גן חדש ויש לו פוטנציאל לגרום ליצירה של חלבון בעקבות זה.

כיום ידוע שוונטוקלסט יעילה בעיקר באנשים עם הטרנסלוקציה 11:14. התרופה כבר הוכיחה את עצמה כיעילה במקרה זה.

במקרים אחרים, או עם מיאלומה ושינויים גנטיים אחרים היא בבדיקה, וכנראה פחות יעילה כשניתנת כתרופה בודדת. עם זאת, יתכן ובשילוב מסוים תהיה עם יכולת טיפולית בעתיד – מקרים אלו נבדקים במחקרים קליניים כעת.


 

פרופ’ תמר תדמור היא מנהלת המכון ההמטולוגי ובנק דם במרכז הרפואי בני ציון.



הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.

אם כבר מיאלומה – עדיף לעבור את זה ביחד

אנחנו מזמינים אותך להצטרף לאמ”ן,
להתחבר לקהילה תומכת
וליהנות מהטבות מגוונות.

בודק...