הטיפול הפליאטיבי (טיפול תומך), והדרכים בהן הוא יכול לשפר את איכות חייהם של מטופלים, עברו שינוי והתפתחות בשנים האחרונות בזכות מחקרים שהעידו על היתרונות הרפואיים – פיסית ונפשית, שהושגו בזכות הטיפול התומך.
פנינו אל ד"ר אדיר שאולוב, מנהל שירות טיפול פליאטיבי במחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי הדסה עין כרם ויו"ר החוג הפליאטיבי באיגוד ההמטולוגי, בבקשה שיעזור לנו להכיר את הנושא.
איך מוגדר היום טיפול פליאטיבי ומה התחדש בגישה לטיפול התומך בשנים האחרונות?
"בעבר, טיפול פליאטיבי היה מיועד לחולים בלי אופק טיפולי – והטיפול שניתן היה להקלה על הסבל בלבד. ב-15 השנים האחרונות הטיפול הפליאטיבי מיושם כבר מרגע האבחנה של מחלה מסכנת חיים, במקביל לטיפולים מאריכי חיים.
מה שנקרא 'טיפול פליאטיבי מוקדם' הוכח כיעיל בשיפור איכות החיים של מטופלים ובסיוע בקבלת החלטות שמותאמות לרצונות ולערכים של המטופל. בשנים האחרונות יצאו פרסומים על יעילותו של טיפול תומך מוקדם גם בחולים עם מחלות המטולוגיות".
ספר על ההכשרה והניסיון שלך בנושא.
"הגעתי לטיפול הפליאטיבי מתוך הקושי של ההתמחות, קודם ברפואה פנימית ולאחר מכן בהמטולוגיה. נפגשתי עם חולים במצבי סבל קשים והרגשתי שאני לא יודע לעזור להם במידה מספקת. התעניינתי ולמדתי ובסוף הגעתי להתמחות נוספת בתחום, בבית החולים princess margaret בקנדה, התמחות שהשלמתי לאחר מכן בבית החולים שערי צדק. מאז אני משלב את הרפואה הפליאטיבית בעבודתי במחלקה ההמטולוגית בהדסה עין כרם, ועוסק הרבה בחינוך והכשרה של צוותים רפואיים, כדי שלכל איש מקצוע יהיו כלים בסיסיים שיאפשרו לו לתת טיפול פליאטיבי איכותי למטופלים".
איך הנושא בא לידי ביטוי היום בטיפול בחולים?
"הטיפול הפליאטיבי נחלק לשני חלקים עיקריים: התאמת הטיפול לערכים ולרצונות של המטופל, וטיפול איכותי ומיטבי בתסמינים ממנו המטופל סובל. טיפול בתסמינים דורש עירנות והערכה קפדניים והכרות עם כלים שונים לטיפול בכאב, קוצר נשימה, בחילות והקאות, עייפות וחולשה, פצעים ועוד. התאמת הטיפול למטופל דורשת היכרות עם עולם הערכים של המטופל: מה חשוב לו או לה? איך אפשר לנסות להשיג את המטרות שחשובות עבורם? איזה מחירים זה עלול לדרוש ואיזה מחירים מוכנים לשלם? מדובר בתהליך מורכב של קבלת החלטות שמשתנה לאורך הזמן".
אנחנו יודעים שערכתם מחקר במחלקה ההמטולוגית בהדסה על השפעת טיפול פליאטיבי מוקדם, בטיפול בחולי מיאלומה. מה אתה יכול לספר לנו על המחקר?
"ערכנו בבתי החולים הדסה, קפלן ולאחרונה גם בבית החולים כרמל מחקר התערבותי שבדק שילוב טיפול פליאטיבי לחולי מיאלומה שנמצאים בשלבים שונים של המחלה. את המחקר מובילות גב' שולה אוחנה מבית החולים קפלן וגב' טובי דימנטמן מהדסה.
מיאלומה היא מחלה מתמשכת עם סימפטומים רבים וקשים, ועם עליות וירידות על פני זמן ולכן המתמודדים אתה יצאו נשכרים מטיפול פליאטיבי מוקדם שיתן מענה לצרכים שלהם. מכיוון שיש מעט מאד מומחים בתחום הפליאטיבי בעולם בכלל ובארץ בפרט, ומתוך הבנה שמחלות המטולוגיות הן ייחודיות ודורשות היכרות מעמיקה, ההתערבות נעשית על ידי אחיות מצוות המחלקה, שעברו הכשרה נוספת בטיפול פליאטיבי.
כרגע יש בידינו תשובות ראשוניות בלבד המעידות על שביעות רצון גבוהה הן מצד המטופלים והן מצד האחיות – ואנחנו מחכים בקוצר רוח לסיום המחקר ולתוצאות הסופיות בתקווה שאלו יהפכו לסטנדרט הטיפולי לחולים במחלה המורכבת הזאת".
מבחינת החזון שלך, מה הוא האידיאל בשילוב טיפול תומך בחולי מיאלומה?
"טיפול פליאטיבי איכותי דורש לא רק מומחים בתחום, אלא בעיקר שיפור היכולת לתת מענה פליאטיבי על ידי כלל אנשי המקצוע. אידיאלית – לכלל אנשי הצוות שמטפלים בחולי מיאלומה יהיו כשירויות בסיסיות לתת טיפול פליאטיבי ויכולת לדבר בשפה של רפואה פליאטיבית. מעבר לזה יהיו לרפואה פליאטיבית יועצים איכותיים בעלי היכרות מעמיקה עם חולי מיאלומה והצרכים הייחודיים שלהם, והם יהיו זמינים לחולי מיאלומה בכל אתר בו הם נמצאים: אשפוז, אשפוז-יום או בבית".
באיזו דרך הנושא מוצג בפני רופאים?
"כחלק ממרכז תום של האוניברסיטה העברית, מרכז העוסק בקידום הכשרה וידע פליאטיבי, אני עוסק הרבה בבניית תוכניות הכשרה בתחום. אצלנו באוניברסיטה העברית יש קורס חובה לכלל הסטודנטים לרפואה בשנה החמישית, בטיפול פליאטיבי, וקורס בחירה לאחיות בתואר שני. בנינו קורסים למתמחים ברפואה פנימית, ומדי שנה אנחנו מקיימים יום עיון בנושא, למתמחים בהמטולוגיה.
לאחרונה, בתמיכת משרד הבריאות, בנינו קורס רב תחומי בהדסה ובהעמק וזאת, בנוסף לכנס אונליין שנתי, חוג פעיל במסגרת האיגוד ההמטולוגי הישראלי ועוד".
מתקיימים גם קורסים לאחיות בנושא טיפול פליאטיבי. באיזו דרך האחיות יכולות להביא לידי ביטוי את הידע שרכשו בנושא?
"כל מי שרוכש ידע בקורסים הללו הוא שליח שמקדם את התחום, ואפשר להרגיש את השינוי בשפה שמדברים בה בבית החולים ובשיחות המנוהלות עם מטופלים".
_______________
לאור הדברים הללו פנינו אל אינה ברגר, אחות במכון ההמטולוגי בקריה הרפואית רמב"ם, הלומדת מומחיות בטיפול תומך.
רצינו לדעת מה תרם לה הקורס, ואיך תוכל ליישם את מה שלמדה כדי לקדם את המערכת הרפואית אל החזון של ד"ר שאולוב וכל העוסקים בנושא.
אינה, אחות עם ותק של 6 שנים, השלימה תואר ראשון ושני וחיפשה לאן להתפתח.
האחות האחראית הציעה לה ללמוד טיפול תומך, כתחום מתפתח ברמב"ם. "נרשמתי ברגע האחרון" אומרת אינה, "ואני לא מתחרטת לרגע".
"יותר קל לי עכשיו, אחרי הקורס, להבין איך אני יכולה לעזור לרופאים ההמטולוגיים להשתמש בכלי שנקרא טיפול פליאטיבי, כדי לתת טיפול טוב יותר למטופלים".
הקורס נמשך כשנה והתקיים בבית ספר לאחיות שיינברון של המרכז הרפואי תל אביב – איכלוב.
בקורס השתתפו 17 תלמידים. חצי השנה הראשונה מוקדשת ללימודים מקיפים של כלל מערכות הגוף, הרצאות על ליווי רוחני, נפשי ודגש על ליווי בסוף חיים. בהמשך הקורס, 400 שעות סטאז׳ קליני הכולל טיפול בקהילה ובבית החולים. בסטאז׳ עובדים לצד אחות מומחית קלינית בטיפול תומך ומתרגלים את כל הנלמד בקורס.
"במהלך הקורס נחשפתי לתחומים שונים בהם הטיפול הפליאטיבי יכול לבוא לידי ביטוי. כיוון שאני מגיעה מתחום ההמטולוגיה למדתי רבות מד"ר אדיר שאולוב שהציג בקורס את הגישות הנכונות להנגשת טיפול פליאטיבי למטופלים המטולוגים, וחשוב מכך – לרופאים ההמטולוגים. מההרצאה שלו יצאתי מלאת מוטיבציה לקדם ולעשות דברים אצלינו במחלקה.
בזכות ההרצאה של ד"ר שאולוב, הבנתי שבהמטולוגיה, טיפול פליאטיבי הוא כלי מצוין שמסייע לרופא המטפל לעטוף את המטופל מכל זווית.
לכן, כאשר אני מזהה צרכים פליאטיבים אצל המטופלים שלי – אני משתדלת להציג אותם ואת הצורך בייעוץ פליאטיבי לרופא ההמטולוג, ככלי עזר לטיפול במטופל.
אני מאוד מאמינה בהנגשת טיפול תומך מרגע האבחנה, מאמינה שהמטופל צריך לקבוע תור לרופא וגם לטיפול תומך – מההתחלה. חשוב שידע שבמחלות, ובפרט במחלה כרונית כמו מיאלומה – תמיד יהיה לו ליווי ומענה על פי הצרכים שלו. כלומר, הסימפטומים שהוא חש, הפיזיים והנפשיים, ניתנים לטיפול וחשוב לתת להם מקום. לנפש שלו יש מקום לצד הטיפול במחלה.
אני רואה את זה גם בשטח – מאז שקיימת אצלינו מרפאה אינטגרטיבית הכוללת בין השאר רפלקסולוגיה ודיקור – המטופלים יותר רגועים, מרגישים שזה עוזר להם. הם מגיעים לטיפול התומך אפילו בימים שבהם אין להם תור לטיפול יום.
לצערי, בדרך כלל המטופלים מגלים את הטיפול הפליאטיבי רק כאשר לרופא אין מה להציע מבחינת הטיפולים, וזאת למרות שעל פי מחקרים, עצם ההנגשה של טיפול תומך למטופלים נמצאה כמאריכת חיים. לכן אנחנו עובדים כל הזמן על העלאת מודעות לנושא.
החלום שלי הוא שיום אחד תהיה לנו מומחית קלינית לטיפול תומך עם תקן קבוע במחלקה ואפשרות לתת מענה לכל מי שצריך. במרכז הארץ יש בתי חולים בהם יש צוות אחיות פליאטיביות ומרפאה גדולה. ברוב בתי החולים בצפון יש אחות מומחית קלינית אחת. יש לנו לאן לשאוף.
במסגרת הקורס זכיתי להכיר אנשים מעולמות תוכן ושדות קליניים שונים. כולם אנשי מקצוע עם רצון ויכולת לקדם את המודעות לתחום הטיפול הפליאטיבי. בהתמודדות חדשה או מאתגרת, יש עם מי לערוך סיעור מוחות ולחפש ביחד פתרונות מקצועיים".
ד"ר שאולוב מסכם,
"כולנו תקווה, שבמקביל לפריצות הדרך הטכנולוגיות הרבות שאנחנו מובילים בתחום ההמטולוגי, נוכל להמשיך ולקדם את הצד האנושי של שיפור איכות החיים של המטופלים, בזכות הטיפול המקל שאנחנו נותנים".
הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.
