מעקב אחר התגובה לטיפול במיאלומה נעשה בעזרת מדידות רמת החלבון שתאי המיאלומה מפרישים. לדוגמא: M spike, IGA, שרשרת קלה בדם (קאפא או למבדא) או לעתים נדירות בשתן. כאשר רמת החלבון עולה, הדבר מצביע על עלייה בכמות תאי המיאלומה, כלומר – הישנות המחלה. באחוז קטן מהמטופלים, המיאלומה לא מפרישה חלבון (ולכן נקראת מיאלומה שאינה מפרישה – non-secretory) או כזו שמפרישה כמות חלבון מועטה (אוליגוסקרטורית). במקרים אלו המעקב אחר תגובה לטיפול והישנות על פי רמות החלבון, אינו אמין.
לעתים, מיאלומה שהפרישה חלבון בעת האבחנה הראשונית אינה מפרישה (או מפרישה מעט) בעת הישנות המחלה. במקרים אלו, אבחנת ההישנות עלולה להתאחר, כי רמות החלבון בדם נשארות נמוכות. אין הרבה מידע בספרות המקצועית אודות תופעה זו, המכונה הישנות אוליגוסקרטורית (הישנות מחלה עם רמות חלבון נמוכות. לצורך הפשטה, נשתמש במינוח זה גם עבור מקרים בהם המיאלומה לא מפרישה חלבון כלל).
מחקר שמבוצע במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) בהובלת פרופ' יעל כהן ויחידת המיאלומה בדק תופעה זו, והראה שב- 10% ממקרי ההישנות של המיאלומה, הפרשת החלבון לא הגיעה לרמה מספיק גבוהה כדי להגדיר הישנות. ההישנות התגלתה לרוב בבדיקות הדמיה שבהן הודגמו הופעה של נגעים ליטיים (נזק בעצמות), פלסמציטומות חדשות או החמרה בנגעים קיימים. כמות זו של מקרים מהווה אחוז גבוה ממה שהיה ידוע במחקר הרפואי עד כה. מעניין היה לראות כי ככל שההישנות מאוחרת יותר – הסיכוי שההישנות תהיה אוליגוסקרטורית גבוה יותר, עד 17%-20% בהישנות שלישית או רביעית. בחולים עם הישנות אוליגוסקרטורית הייתה שכיחות גבוהה יותר של פלסמציטומות (בעצמות או אקסטרא-מדולריות).
לא היה הבדל מבחינת התגובה לטיפול או ההישרדות בין המטופלים שחוו הישנות רגילה (שרמות החלבון בעלייה שמעידה על הישנות המחלה) או אוליגוסקרטורית (הישנות המחלה עם רמות חלבון נמוכות).
ממצאי המחקר מראים כי תופעה זו שכיחה יותר ממה שחשבנו עד כה, ומדגישים את הצורך בביצוע בדיקות הדמיה במקרים של הופעת כאבים חדשים (משמעותיים ולאורך זמן), גם אם מדדי המחלה בבדיקות נמוכים.
לחצו כאן לקריאת המאמר המלא אודות המחקר.
העלינו מספר שאלות שעשויות להעסיק את כולנו ביחס למחקר
מה כוונה במיאלומה שאינה מפרישה?
זוהי תופעה (שאיננה שכיחה) שבה לא רואים את השתקפות המיאלומה בבדיקות הדם (דוגמת FLC).
כיצד אדע אם יש לי מיאלומה לא מפרישה?
מידע זה ניתן למטופלים במסגרת האבחון של המיאלומה.
באיזה אופן המחקר המוצג מחדש לנו?
לפי המחקר, למיאלומה בהישנות יש סיכוי מסוים (גם אם לא גדול) להפוך ללא מפרישה, גם למטופלים שלא נכללו בקטגוריה זו בעבר.
אין לי מיאלומה לא מפרישה. כיצד המידע עשוי לסייע לי?
על פי המחקר, יש סיכוי (לא גדול, אך קיים) שבהישנות המיאלומה היא תהיה לא מפרישה. לכן אם ישנם סימפטומים של מיאלומה כמו כאבים בעצמות, גם כשלכאורה בדיקות הדם תקינות, יש לשתף את הרופא המטפל ולשלול מצב של החמרת המחלה.
כיצד עוקבים אחר מצבם של חולי מיאלומה שאינה מפרישה?
חולים תחת קטגוריה זו עוברים בדיקות דימות באופן תכוף יותר וכן ביופסיית מח עצם אחת לפרק זמן.
ד"ר תמיר שרגאי הוא רופא בכיר ביחידת המיאלומה, המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב.
הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.
