שרותים בהתאמה אישית

המלצות לאורח חיים למתמודדים עם מיאלומה

שאלות בנושאים של אורח חיים מתאים למטופלי מיאלומה מעסיקות חולים רבים, אולם המחקר בתחום זה מועט ומבוסס על מספר קטן של חולים ולכן אינו מאפשר ניסוח הנחיות מיוחדות למתמודדים עם מיאלומה.

התקציר שלפניכם מתבסס על מאמר שהתפרסם בעיתון BLOOD הסוקר את הספרות המחקרית שקיימת בנושא. מרבית ההמלצות מתייחסות לחולי סרטן ככלל ולאו דווקא לחולי מיאלומה והן עוסקות בתזונה, פעילות גופנית, שינה והפחתת כאב.

חיזוק נוסף לדברים ניתן למצוא בהרצאה שניתנה על ידי ד”ר בריאן דיורי, יו”ר ה IMF, מה יכולים מטופלי מיאלומה לעשות כדי לחזק את המערכת החיסונית שלהם.

הקדמה

ההתמודדות עם המיאלומה, כמו גם הטיפולים בה, מקשים על החולים להקפיד על פעילות גופנית, משקל גוף תקין ו/או רצף שינה איכותי. חולי מיאלומה רבים נמנעים או ממעטים בפעילות ספורט בשל פגיעות בשלד, חשש משברים, כאבי עצמות כרוניים וסרקופניה (דילול מסת השריר). בנוסף, חולים רבים סובלים מהפרעות שינה ממגוון סיבות כמו כאב, תרופות, דיכאון וחרדה. זאת ועוד, הטיפול במיאלומה כולל שילוב של סטרואידים במינונים גבוהים לאורך זמן. חשיפה ממושכת לסטרואידים עלולה להוביל לאובדן מסת שריר, לעליה ברקמת השומן, לפיתוח תאבון מוגבר, לעליה במשקל, לרמות סוכר גבוהות (hyperglycemia), לשומנים בדם, לנדודי שינה, לישנוניות במהלך היום ולעייפות.

החוקרים מציינים מספר דרכים להקלה על תופעות אלו ולשיפור איכות החיים, במספר קטגוריות המפורטות להלן.

פעילות גופנית

קיימת הסכמה לגבי היתרונות הפיזיים והפסיכולוגיים של שילוב פעילות גופנית בטוחה עם הטיפול בסרטן, כמו שיפור באיכות החיים, בספירות הדם, בהרכב הגוף, בחוזק הגוף, במצב הרוח ובעייפות.

ההמלצות

(מיועדות לכלל המתמודדים עם סרטן ואינן מותאמות במיוחד לחולי מיאלומה)

  • עיסוק בפעילות פיזית קבועה.
  • הימנעות מהעדר פעילות וחזרה לפעילות מהר ככל האפשר.
  • עיסוק בפעילות ברמת עצימות מתונה-אינטנסיבית (כמו פילטיס, גננות, הליכה מהירה).
  • עיסוק בפעילות אירובית מתונה-אינטנסיבית ושילוב אימוני התנגדות לפחות פעמיים בשבוע.
  • שילוב תרגילי כח לפחות פעמיים בשבוע.

שימו לב, אימוץ המלצות אלו מחייב את אישור הרופא המטפל בהתחשב בגילכם, אופי מחלתכם, הטיפול שאתם מקבלים ומחלות נלוות.

תזונה

כדי לפתח הנחיות המותאמות לחולי מיאלומה, נדרש מחקר נוסף. המחקרים הקיימים בתחום הדגישו את החוסרים התזונתיים מהם סובלים חולי מיאלומה. נמצא כי חולים רבים סובלים מחוסרים בויטמין D או מרמות נמוכות שלו וכי חלק מהחולים סובלים מחוסרים בחומצה פולית ו/או מרמות נמוכות של ויטמין B12.

ההמלצות

(מיועדות לכלל המתמודדים עם סרטן ואינן מותאמות במיוחד לחולי מיאלומה)

  • שמירה ותחזוקה של משקל בריא ( BMI בין 25-18.5 kg/m2).
  • במקרה של משקל יתר, הגבלת הצריכה של מזון ומשקאות עם הרבה קלוריות והעלאת הפעילות הגופנית.
  • שמירה על תזונה עשירה בירקות, פירות ודגנים מלאים.
  • הגבלת הצריכה של מזון ומשקאות מעובדים.
  • הגבלת הצריכה של בשר אדום.

שינה

לאיכות שינה טובה יש תפקיד מרכזי בשמירה על הבריאות הפיזיולוגית והנפשית. איכות שינה נמוכה ומשך שינה קצר נקשרו עם מגוון תופעות כמו סיכון מוגבר לזיהומים, מחלות של הלב וכלי הדם, סכרת, פגיעה קוגניטיבית, הפרעות מטבוליות והפרעות במצב הרוח כמו דכאון וחרדה. הפרעות במצב הרוח נמצאו קשורות לעייפות קיצונית, שעלולה להיות מוחרפת גם בעקבות השימוש בתרופות למיאלומה כמו סטרואידים. חוסר שינה עלול להשפיע גם על התיאבון. בנוסף, נמנום גובר במהלך היום מפחית לעיתים קרובות את הפעילות הפיזית ועלול להוביל לירידה בכושר הגופני (deconditioning) ולעליה במשקל.

ההמלצות

  • שמירה על לוח זמני שינה קבוע של 7 שעות או יותר כל לילה.
  • אימוץ הרגלי היגיינת שינה טובה כמו הפחתת נמנומים במהלך היום, שמירה על לוח זמני שינה עקבי, הימנעות מקפאין, אלכוהול, מזון או שתייה עתירי סוכר בלילה, הפחתת רעשים ותאורה בחדר השינה ועיסוק בפעילויות מרגיעות לפני השינה.
  • איזון של הפרעות השינה של הסטרואידים על ידי לקיחת המנה בבוקר. אם בעיות השינה נמשכות, ניתן לבחון עם הרופא המטפל אפשרות של הפחתת מנות סטרואידים.
  • שילוב מסאז’ים, תרפיה קוגניטיבית התנהגותית, תרפיה של רגיעה ומדיטציה או כל פעילות אחרת המוכוונת להקלה על נדודי שינה.
  • ניתן לשקול שימוש בתרופות לשינה לפרקי זמן קצרים או לתקופה מוגבלת, אך יכולות להיות להם תופעות לוואי שליליות כולל פיתוח תלות.

שימוש במריחואנה, הימנעות מעישון ומאלכוהול

חולי מיאלומה יכולים להשתמש במריחואנה כדי להקל על המחלה ותופעות הלוואי של הטיפול בה כמו בחילות, אובדן תאבון, כאב, נוירופתיה וחרדה. בנוסף, יש מחקרים לגבי הערך התרפויטי של שילוב מריחואנה בטיפול בחולי מיאלומה.

יחד עם זאת, השימוש במריחואנה עלול להפחית את השליטה בתנועה, לגרום לדיסאוריינטציה ולהגביר מחשבות לא נעימות וחרדות. בדומה לעישון טבק, עישון מריחואנה מזיק היות והוא מפיץ כימיקלים למשתמש ולסביבתו. בנוסף, הרמות של החומרים הפעילים יכולות להשתנות מאד בין צמחי המריחואנה השונים, ולפיכך קשה לחזות מראש את התגובה של בעת השימוש. זאת ועוד, אפשר לפתח תלות במריחואנה.

ההמלצות

(מיועדות לכלל המתמודדים עם סרטן ואינן מותאמות במיוחד לחולי מיאלומה)

  • הימנעות מעישון טבק.
  • במידת האפשר, הימנעות משתיית אלכוהול.
  • הגבלת צריכת אלכוהול למשקה אחד ביום לנשים ושני משקאות ביום לגברים.
  • יש להמנע מעישון ושאיפה של מריחואנה בשל הקרצינוגן (הגורם המסרטן) שבעישון.

לסיכום

מכל המחקרים עולה כי למרות הקושי יש יתרון גדול בשמירה על הרגלי תזונה, פעילות גופנית ושינה כשהם מותאמים לכל מטופל ומטופלת בהתאם למצב ובתאום עם הרופא המטפל. החלטות רפואיות על ניהול כאב צריכות להתקבל בין המטופל לרופאו בהתחשב בהעדפות המטופל ובאסדרה (רגולציה) המקומית.

למאמר המלא בעיתון BLOOD לחצו כאן. לכתבה באתר ה- IMF, מאת ד”ר דיורי לחצו כאן.

הערה: המאמר אינו מתייחס להקטנת מתח (סטרס) אף שיש עדויות לא מעטות לחשיבות של הנושא. כמו כן, אין התייחסות לשילוב של תוספי תזונה שיש המאמינים בחשיבותם.


זוהי כתבה נוספת בקטגוריה: “סקירת עיתונות מקצועית” .
לעיון בכל הכתבות בקטגוריה זאת בחרו קטגוריה: “סקירת עיתונות”.
מוזמנים לעקוב אחר פרסומים במדור זה ולהתעדכן.
להצעת נושאים ושאלות, כתבו לנו אל: info@amen.org.il.

הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.