סיבוכים זיהומיים בחולי מיאלומה המקבלים נוגדנים בי-ספציפיים

השימוש בנוגדנים בי-ספציפיים (טלקטמב, טקליסטימב, אלרנטמב, סבוסטמב ועוד) במטופלי מיאלומה תופס תאוצה. על אף התועלת הרבה עבור מטופלים עם מחלה עמידה, הטיפולים בנוגדנים בי-ספציפיים כרוך בתופעות לוואי. אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות הינה עלייה בכמות הזיהומים. במחקרים הקליניים הגדולים שבדקו את יעילות ובטיחות הנוגדנים הבי-ספציפיים התקבלו תוצאות לא אחידות: אחוז החולים שסבל מזיהום נע בין 13% ל-76%, ואחוז המטופלים שסבל מזיהום קשה (שהצריך אשפוז) נע בין 3% ל-45%.

בתחילת השנה התפרסם מאמר קצר ב-Blood cancer Journal  שתיאר מחקר שנעשה באוסטרליה, בו עקבו אחרי 39 מטופלי מיאלומה שקיבלו נוגדנים בי-ספציפיים בין השנים 2018-2022. משך המעקב הממוצע תחת הטיפול בנוגדנים הבי-ספציפיים היה כחצי שנה. 57% מהמטופלים קיבלו IVIG*, וכמעט כולם קיבלו טיפול מניעתי נגד זובירקס (ולטרקס) ו-PCP  (רספרים). רוב המטופלים לא קיבלו נוגדנים שמוכוונים כנגד  BCMA** (טקליסטימב, אלרנטמב) אשר גורמים לזיהומים קשים יותר ככל הנראה.

בתקופת המעקב, 90% סבלו לפחות מאירוע אחד שנחשד כזיהום. סך הכל נרשמו 111 אירועים חשודים כזיהומיים (כלומר בממוצע כמעט 3 אירועים למטופל, במשך חצי שנה). מתוכם, 30% הוכחו כזיהומיים (כלומר תשובה חיובית של וירוס או חיידק), עוד 39% היו חשודים כזיהומיים (למשל דלקת ריאות שרואים בצילום אבל אין זיהוי של מחולל ספציפי), והשאר היו ככל הנראה אירועי סינדרום שחרור ציטוקינים (CRS). הזיהומים הנפוצים ביותר היו זיהומים נשימתיים. מבין המקרים בהם זוהה מחולל ספציפי, היה זה לרוב וירוס (58%) ובשכיחות נמוכה יותר זיהום חיידקי (39%). לא היו זיהומים פטרייתיים. 57% מאירועי החום הביאו לאשפוז של המטופל ולקבלת אנטיביוטיקה לווריד. בממוצע, האירוע הראשון קרה במהלך המחזור השני של הטיפול. 3 מטופלים (8%) נפטרו מזיהום במהלך הטיפולים.

לסיכום,
הטיפול בנוגדנים בי-ספציפיים כרוך בעלייה בשכיחות האירועים הזיהומיים, בעיקר וירוסים נשימתיים. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לשפר את הטיפול המונע.

ד”ר שרגאי מוסיף
המחקר מעניין ועדכני ובודק ספציפית את בעיית הזיהומים במטופלים תחת טיפול בנוגדנים בי-ספציפיים. יחד עם זאת, צריך לזכור שכמעט כל טיפול למיאלומה יביא לעלייה בשכיחות זיהומים, וגם כי במטופלים “מתקדמים” לאחר ריבוי קווי טיפול, יש דיכוי חיסוני עמוק שנובע הן מהמחלה עצמה והן מהטיפולים הקודמים.

מכיוון שרוב הזיהומים בטיפולים בנוגדנים בי-ספציפיים הם ויראליים, אין טיפול מניעתי טוב כנגדם. מתןIVIG  אמור לתת מענה חלקי.
בנוסף צריך לזכור שרוב החולים במחקר הנוכחי לא קיבלו נוגדנים בי-ספציפיים כנגד BCMA, אשר כרוכים בשכיחות גבוהה יותר של זיהומים (וחבל שכותבי המאמר לא דיווחו על התפלגות הזיהומים בין הסוגים השונים של הנוגדנים).

לאחרונה ישנה מגמה של מתן נוגדנים בלוח זמנים יותר מרווח (לדוגמה אחת לחודש) מתוך שאיפה להקטין את הדיכוי החיסוני ולהוריד את מספר הזיהומים.
לסיום, חשוב לזכור כי על אף שבהחלט מדובר בתופעת לוואי משמעותית לטיפול בנוגדנים בי-ספציפיים, התועלת שהם מביאים למטופלים שמחלתם מגיבה (ומדובר ברוב המכריע של המטופלים), עולה בהרבה על החיסרון הכרוך מבחינת הזיהומים.


המאמר המלא פורסם ב- Blood Cancer Journal, מרץ 2023, בשם: Infectious complications of bispecific antibody therapy in patients with multiple myeloma

נכתב על ידי: Beatrice Z. Sim, Anthony Longhitano, Jeremy Er, Simon J. Harrison, Monica A. Slavin and Benjamin W. Teh.

(*) IVIG –
(Intravenous immunoglobulin) נוגדן תוך-ורידי המכיל תמצית של נוגדנים מסוגIgG  שמוצו מפלזמה של יותר מ-1,000 תורמי דם שונים, הניתן בעירוי תוך-ורידי. 

(**) BCMA –
(B-cell maturation antigen) חלבון המשמש כקולטן הנמצא על גבי תאי המיאלומה ולא נמצא על תאים אחרים. כך מזהה ה-BITE את תא המיאלומה ומקשר בינו לבין תאי ה-T.

________________________________________________________________________________________________________________

ד”ר תמיר שרגאי הוא רופא במערך ההמטולוגי, במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.

אם כבר מיאלומה – עדיף לעבור את זה ביחד

אנחנו מזמינים אותך להצטרף לאמ”ן,
להתחבר לקהילה תומכת
וליהנות מהטבות מגוונות.

בודק...