יותר ויותר מטופלים בגיל המבוגר, מעל 70 ואף מעל 75 שנה, מתלבטים בשאלה האם כדאי ובטוח להכנס להליך של השתלת מח עצם עצמית בגילם. האם זה הליך בטוח? ומה מידת יעילותו בגיל המבוגר?
ד”ר יוליה וקסמן מביאה לפנינו תוצאות מחקר שנערך במיו קליניק בקרב 50 מטופלים בגילאי 75 ומעלה שמראה שניתן לשקול השתלה עצמית גם למטופלים מעל גיל 75. עם זאת, ההחלטה על השתלה מעל גיל 75 דורשת הערכה פרטנית של המטופל ולא צריכה להיעשות על סמך גיל בלבד אלא על פי רמת התפקוד של המטופל ומצבו הבריאותי.
קראו את הכתבה של ד”ר וקסמן;
הקדמה
השתלות מח עצמיות במיאלומה מתבצעות מזה שלושה עשורים, ולמרות מגוון הטיפולים החדשים למיאלומה שהוטמעו עם השנים, תפקידה החשוב של ההשתלה כסטנדרט הטיפול במאילומה נותר מבוסס היטב.
באופן היסטורי, השתלות מח עצם עצמיות היו מבוצעות רק במטופלים מתחת לגיל 65, אבל עם השנים הבטיחות של ההשתלות העצמיות עלתה מאוד. בנוסף, המטופלים חיים הרבה יותר מבעבר ולכן לעיתים קרובות עולה השאלה באשר להשתלת מח עצם עצמית גם בגיל 70 ומאוחר יותר.
היום לא מסתכלים על הגיל כמספר פשוט, עם רף שמעליו משתילים ומתחתיו לא משתילים. במקום זה משתמשים במושג “שבריריות” (frailty) אותו ניתן להגדיר בדרכים שונות. באופן כללי, ככל שהמטופל מבוגר יותר, גדל הסיכוי שיוגדר כ”שברירי” ולא יתאים להשתלה.
על מנת להגדיר אם השתלה בטוחה עבור המטופל, מעריכים טרם ההשתלה את ה”שבריריות” שלו. הגדרה זו כוללת את מצבו התפקודי של המטופל (עד כמה נייד), התפקוד הלבבי, תפקודי הריאות, מחלות הרקע ועוד.
מרבית המרכזים בארץ ובארה”ב משתילים מטופלים בגילאי 65-70 על בסיס מחקרים רבים שמראים שהשתלה בטוחה ויעילה גם בגילאים אלו. יחד עם זאת, חסר מידע לגבי הבטיחות והיעילות של השתלה עצמית במטופלים בני 75 ומעלה.
על המחקר ותוצאותיו
מדובר במחקר שבו דווחו תוצאות של 50 מטופלים בגיל 75 ומעלה עם מיאלומה. המטופלת הכי מבוגרת היתה בת 79 ומרבית המטופלים היו בגלאים שבין 75-77. מחצית המטופלים קיבלו מינון מלא של מלפאן (200 מ”ג למ”ר) ומחציתם מינון מופחת (140 מ”ג למ”ר).
מבחינת בטיחות ההשתלה, חשוב לציין שביחס לצעירים, לא היו יותר זיהומים בדם או עיכובים בקליטה של השתל.
מעניין לראות שמבחינת יעילות ההשתלה, התוצאות היו דומות לתוצאות שאותה הקבוצה פרסמה לגבי חולים בגילאים הצעירים יותר.
נדגיש כי מדובר במטופלים שנבחרו בקפידה, מטופלים ברמת תפקוד מצוינת, עם תפקוד לבבי תקין, מרביתם ללא מחלות רקע נוספות.
המסר ממחקר זה (וממחקר דומה שפורסם על ידי קבוצה אחרת בארה”ב) הוא שההחלטה על השתלה מעל גיל 75 דורשת הערכה פרטנית של המטופל ולא צריכה להיעשות על סמך גיל בלבד.
למאמר המלא ולתיאור המחקר לחצו כאן.
ד”ר יוליה וקסמן היא רופאה בכירה במערך ההמטולוגי במרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין.
הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.
הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.
