מה לא נאמר על CAR-T? נאמר שזו טכנולוגיה פורצת דרך, שבאמצעותה ניתן לפתח טיפולים מותאמים אישית לכל מטופל ומטופלת, שזה טיפול שניתן חד פעמית באשפוז, שזה טיפול שבעקבותיו נכנסים להפוגה ממושכת.
עוד שמענו שהטיפול הזה מלמד את המערכת החיסונית שלנו להלחם במיאלומה ולהשמיד אותה, שהטכנולוגיה הזאת כבר נכללת בשגרת הטיפולים של מחלות שונות אבל במיאלומה עדיין לא.
בהרצאות ובכתבות השונות למדנו שיש כבר שני טיפולים המבוססים על CAR-T, שאושרו על ידי FDA אבל עדיין לא זמינים בארץ, וכן שנערכים מחקרים ב- CAR-T מייצור עצמי במספר מרכזים רפואיים בארץ.
בפרויקט מיוחד אנחנו מביאים כאן מידע עדכני וחוויות אישיות של מטופלים שכבר עברו את ההליך.
תודה לפרופ’ משה גת על הזמן שהקדיש לכתיבת הכתבה, על עצותיו החשובות והרצון הטוב.
תודה לעמוס, צביקה וקלודין, מטופלים ששיתפו מניסיונם בגילוי לב ובכנות, ומתוך רצון לעזור לכולנו.
CAR-T במיאלומה
מה זה? למי זה מתאים? איך ואיפה ניתן לקבל את הטיפול? והאם זו פריצת הדרך שלה חיכינו?
צוות אמ”ן שואל – פרופ’ משה גת משיב
עם כל המידע הרב שכבר ברשותנו ובהשתאות לנוכח הטיפול החכם והחדשני, אנחנו עדיין מבולבלים אך גם מלאי תקווה. לכן, פנינו לפרופ’ משה גת, מנהל המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה, ובקשנו את עזרתו בהבנת הנושא.
אנחנו מבינים ש– CAR-T היא טכנולוגיה כללית ולא תרופה ספציפית. האם תוכל להסביר על הטכנולוגיה שעליה מבוסס ה- CAR-T ובמה זה שונה מתרופה או מטיפול רגיל?
פרופ’ גת: אכן מדובר בטכנולוגיה ולא בתרופה.
ב- CAR-T אוספים את הלימפוציטים מהדם של המטופל ובמעבדה מחדירים לתוכם נוגדן שיודע לזהות חלבון ספציפי שנמצא על פני השטח של תא המיאלומה ולהקשר אליו.
כעת הלימפוציטים יודעים לזהות את תאי המחלה, וכאשר יוחזרו הלימפוציטים המהונדסים, הם יזהו את תאי המיאלומה, יקשרו אליהם וישמידו אותם.
אומרים שהטיפול מותאם אישית לכל מטופל וניתן באשפוז באופן חד פעמי. האם תוכל להסביר על התהליך?
פרופ’ גת: הטיפול נערך במספר שלבים. לא נדרשות הכנות מיוחדות מראש. המטופל יכול להיות גם עם מחלה פעילה, הוא לא חייב להיות בהפוגה.
שלב ראשון – איסוף תאים
עושים איסוף תאים (דומה לאיסוף לפני השתלה עצמית רק בלי הכנה כלשהי, ושל לימפוציטים ולא של תאי אב). עם זאת צריך שיהיו מספיק לימפוציטים (לרוב מעל 500 לממ”ק) בדם של החולה.
לאחר מכן שולחים את התאים שנאספו למעבדה בה יפרידו את הלימפוציטים ויחדירו לתוכם את הנוגדן. את הלימפוציטים שבהם נשתל הנוגדן יגדלו וירבו על מנת להחזיר לחולה.
תהליך זה משתנה בין סוג אחד שלCAR-T למשנהו וכמובן לפי מיקום המעבדה.
אם זה CAR-T מייצור עצמי של אחד מבתי החולים בארץ, משך התהליך יהיה 10-12 ימים לכל התהליך. לעומת זאת ב- CAR-T מסחרי – התאים נשלחים לאירופה או לארה”ב ושם עוברים את העיבוד. במקרה כזה מדובר בכ- 30 יום ולפעמים יותר.
שלב שני – אשפוז
האשפוז נמשך כשבועיים, במהלכו:
- החולה מקבל את הטיפול המכין – תשלובת כימותרפית על מנת לדכא את מערכת החיסון הנורמלית וכאילו “לנקות” את הגוף ממנה, כדי שלא תפריע לקליטת התאים החדשים המהונדסים.
- הזרקת התאים המהונדסים בהליך שדומה לעירוי דם.
- המשך אשפוז לצורך השגחה מפני תופעות הלוואי, עד להתאוששות של המערכת החיסונית. בחלק ניכר מהמטופלים יורדות הספירות התקינות ויש צורך בבידוד עד התאוששותן.
מהן תופעות הלוואי הצפויות?
פרופ’ גת: 3 תופעות לוואי נפוצות או בעייתיות יחסית שאחריהן יש לעקוב ולטפל:
- ירידה בספירות הדם – שיכולה להיות ממושכת. מעבר למוצרי דם (דם וטסיות), קיים סיכון לזיהומים בשל ירידה בנויטרופילים, תאי הדם הלבנים. כמו כן -– התוצאות הכל כך טובות ועמוקות בסילוק תאי הפלזמה החולים של המיאלומה, קיימות גם על גבי תאי הפלזמה הבריאים. כלומר, יש דיכוי עמוק של מערכת החיסון, ירידה חדה באימונוגלובולינים התקינים, וכך גם עם ספירה תקינה עדיין יש סיכון לזיהומים, כולל קורונה קשה. מרבית החולים יזדקקו לתמיכה באימונוגלובולינים נורמליים IVIG לאחר מכן.
- תופעת לוואי מאד נפוצה – סערת ציטוקינים (CRS cytokine release syndrome – השתוללות של מערכת החיסון) שעלולה להתפתח לאחר הזרקת התאים המהונדסים. תופעה זו מתבטאת בחום גבוה, ירידת לחץ דם וקוצר נשימה, לרוב באופן שניתן לשליטה תרופתית. יש לציין, כי להבדיל מ- CAR-T של לימפומה, בזה של מיאלומה תופעת לוואי זו מתונה הרבה יותר ומיעוט מזערי של החולים מגיעים למצבים מסכני חיים של ממש. כך גם חווינו אנחנו בניסוי המתבצע אצלנו ומסתמן כי הטכנולוגיה בטוחה.
- פגיעה נוירולוגית הנקראת ICANS – יכולה להתבטא בתופעות של בלבול ואף שקיעה במצב הכרה וחסרים נוירולוגיים אחרים. עם זאת, משום מה ב- CAR-T נגד מיאלומה זו תופעה שכמעט ואינה נצפית. אנו לא ראינו את התופעה כלל בחולי הניסוי.
מה קורה לאחר סיום הטיפול, האם נדרש טיפול תחזוקתי?
פרופ’ גת: לאחר סיום הטיפול ממשיכים כרגיל במעקב צמוד אחר החולה ומחלתו.
אין צורך בהמשך טיפול. גם לא אחזקתי. לחלק מהחולים זה מוזר אחרי שנים של טיפולים – פתאום אין צורך בטיפול.
מה הציפיות לתוצאות והצלחת הטיפול?
פרופ’ גת: במרבית התרופות או התשלובות התרופתיות בקווי טיפול מתקדמים, אחוזי התגובה והתגובה העמוקה מוגבלים, וחלק ניכר מהחולים (אפילו אם יש תגובה) אינם מצליחים לשמור עליה לאורך זמן.
לעומת זאת, במחקרי ה- CAR-T שפורסמו עד היום, ובאלו שנעשים בארץ – התגובות מרשימות ביותר!
כמעט כל החולים מגיבים לטיפול ומרביתם גם בתגובות עמוקות מאד – הפוגה מלאה (CR) ועד כדי MRD שלילי (מחלה מינימלית שאריתית שבה לא מוצאים במח העצם אפילו תא מיאלומה אחד ל- 1,000,000). ויש לזכור שמדובר בחולים אחרי 5 קווי טיפול קודמים בממוצע, שהמחלה אצלם נשנתה או שלא הגיבו לטיפולים קודמים.
מדובר בפריצת דרך אמיתית, שכן באף תרופה לא מגיעים לכאלו תוצאות במטופלים שמחלתם כל כך מתקדמת ולעיתים קשה. לדוגמא, בדווחי ה- CAR-T שפורסמו בספרות מדובר על כ- 70 – 97 אחוזי תגובה שנמשכת שנה ואולי שנתיים ויותר בחלק מהמטופלים.
זמן המעקב, במחקרים העולמיים שפרסמו, עדיין אינו ארוך דיו כדי להעריך במדויק את משך התגובה.
בניסוי ה- CAR-T שנעשה אצלנו, מרגע שהגענו למינון המתאים של תאים, אנו רואים כ- 90% תגובה, גם בחולים קשים ביותר אחרי קווי טיפול מרובים מאד. עם זאת, מוקדם מידי לומר מה יהיה משך התגובה הממוצע שכן עדיין לא חלפה שנה מאז התחלנו במינון זה, ומרבית החולים עדיין בהפוגה.
אנחנו מבינים שקיים כבר CAR-T שאושר לטיפול על ידי FDA ובמקביל נערכים בארץ מחקרים ב- CAR-T בייצור עצמי. האם תוכל לפרט מה קיים ומי יכול לקבל את הטיפול?
פרופ’ גת:
יש CAR-T שכבר אושר לשימוש בארה”ב משני סוגים שונים, אחד פותח על ידי חברת Celegen / BMS והשני על ידי חברת Janssen. שני הטיפולים שאושרו כבר נמצאים בשימוש מסחרי. כרגע בגלל הדרישה הגבוהה וחוסר במרכזי ייצור, CAR-T שאושר על ידי FDA, לא קיים מחוץ לארה”ב ולא ניתן לייבא אותו. אפילו בחו”ל יש רשימת המתנה. אולי בעוד כשנה ניתן יהיה לתת CAR-T במסגרת מסחרית בישראל (מחוץ לסל התרופות).
במקביל, נכון להיום מתקיימים בישראל מחקרי CAR-T משני סוגים, המיועדים לאוכלוסיות שונות:
- מחקרי CAR-T בייצור עצמי – מתקיימים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא. בקרוב, בתקווה, יהיה גם באיכילוב. מחקרים אלו פתוחים לחולים מתקדמים, כלומר חולים שקיבלו לפחות 3 קווי טיפול שכללו מעכב פרוטאזום (וולקיד או קרפילזומיב) אימיד (תלידומיד/רבלמיד/ פומלידומיד) ונוגדן (דאראטומומאב).
- מחקרים שבודקים את ה-CAR-T של חברת יאנסן מול טיפול מקובל כמו השתלה או טיפול תחזוקה. מחקרים אלה קיימים בהדסה, שיבא ואיכילוב ומיועדים לחולים בקווי טיפול מוקדמים, אך מתאימים למספר לא גדול של חולים ובתנאים מאד ספציפיים.
למי הטיפול הזה מתאים, מהן דרישות הסף כדי להתאים לטיפול?
פרופ’ גת: במחקרים של הטיפולים בייצור עצמי (הדסה, שיבא), המיועדים לחולים מתקדמים, לרוב צריכה להיות התאמה מבחינת תנאי הבטיחות של המחקר, כלומר: שהספירה תהיה סבירה, שתפקודי הכליות יהיו סבירים, שיהיו מספיק לימפוציטים בדם.
חולה עם התקדמות או חזרת מחלה, אחרי 3 קווי טיפול לפחות, שקיבל אחת מכל סוג התרופות (מעכבי פרוטאוזום, אימיד ונוגדן) שעומד בתנאי ההכללה הבטיחותיים – יכול להשתתף. פחות חשובה כמות או גודל המחלה (אם כי הסיכון לתופעות לוואי כנראה עולה ככל שיש יותר נוכחות מחלה).
עם זאת, במקרה שהמחלה מתקדמת מהר מאוד, הטיפול ב- CAR-T הוא בעייתי, שכן בכל זאת – לוקח זמן גם להתארגן לטיפול ואפילו לאחר איסוף התאים – עד שמהנדסים ועד שמחזירים אותם.
בנוסף, יש לזכור שיכולת הייצור המקומית גם היא מוגבלת והביקוש גבוה כך שיש לפעמים זמני המתנה ארוכים לכניסה למחקר ולטיפול.
לבעלי ביטוח פרטי, האם ניתן לקבל את אחד מסוגי ה- CAR-T המסחרי? ואם כן, האם היית ממליץ, ולמי?
פרופ’ גת: כרגע זה לא רלוונטי כי אין CAR-T מסחרי בארץ, גם לא בתשלום. בארה”ב התשלום לא כולל את הטיפול לסיבוכים (משך אשפוז, תרופות אשפוז וכדומה) – כ- 400,000 דולר. כך שזה לא סכום טריוויאלי אפילו למי שהכסף או חברת הביטוח לרשותו. למיטב ידיעתי, נסיעה לטיפול בחו”ל גם עודנה לא ישימה וזאת בשל זמני המתנה הקיימים גם בחו”ל.
למרבה השמחה, הקריטריונים למחקרים הנערכים ב- CAR-T בייצור עצמי בישראל הינם גמישים יחסית, ועל כן חולים רבים יכולים להשתתף בהם ואין צורך בהשקעה כספית או ביטוח רפואי כלשהו.
אם כך, אנחנו מבינים שכרגע ניתן לקבל את ה- CAR-T בארץ במסגרת מחקר. למי היית ממליץ להכנס למחקר? ומהן השאלות שצריך לשאול כבסיס להחלטה?
פרופ’ גת: אני ממליץ לכל חולה מתקדם שעומד בקריטריונים שצוינו.
ממליץ גם לחולים שאינם מתקדמים, אלא בשלבים מוקדמים, המועמדים למחקרים הבוחנים CAR-T של יאנסן מול חלופות מקובלות. במחקרים אלה כידוע יש שתי קבוצות (זרועות), אחת מקבלת את ה- CAR-T ואילו השנייה – קבוצת הביקורת, מקבלת את הטיפול המקובל. הסיכון לחולים בהפוגה הוא נמוך והיתרון עשוי להיות גדול. כמו כן, מי שבזרוע הביקורת –מקבל את הטיפול המקובל שממילא היה רצוי עבורו.
השאלה המרכזית שיש לשאול, היא האם עומדים בתנאי המחקר – ולכל הרופאים המטפלים בארץ יש את רשימות התנאים. הטיפול הוא חד פעמי ולאחר מכן המעקב בבדיקות אחת לחודשיים, כך שכל החולים שבים הביתה בסיום הטיפול, וממשיכים מעקב גם על ידי הרופא המטפל הקבוע שלהם.
וביחס לחולים מתקדמים, חשוב להבין, חולה מתקדם – לרוב האפשרויות שלו לטיפול טוב מוגבלות. הטיפול הזה הוא מצוין. עד כה כאמור, התוצאות הראשוניות כל כך טובות ומרשימות, והבטיחות מאד סבירה ונשלטת.
גם כאשר אנחנו אומרים על מחקר מסוים ב- CAR-T שאחוזי התגובה שלו נמוכים יחסית ל- CAR-T מסוג אחר: “רק 70% מהחולים מגיבים” – אלו אחוזי תגובה נהדרים ביחס לתרופות המקובלות בקווים מתקדמים, ולרוב התגובות טובות מזה.
תופעות הלוואי נשמעות מפחידות אבל למען האמת הטיפול די בטוח ומרבית המטופלים עוברים אותו בשלום. הוא יותר קל וקצר מהשתלה עצמית ולכן מתאים גם בגיל מבוגר, ובמחקר שלנו השתתפו גם חולים מעל גיל 80, והגיל לא היווה מגבלה.
שאלת השאלות, שלה אין תשובה, היא – כמה זמן זה יחזיק מעמד? מה משך ההפוגה בעקבות הטיפול? – איננו יודעים את התשובה. אבל, גם אם נניח שבחולים מתקדמים זה יהיה כשנה אחת בלבד – צריך לזכור שזה ממוצע – כלומר שיהיו כאלו שפחות וכאלו שיותר.
ולמי שלא עומד בקריטריונים שצוינו, צריך לזכור שיש עוד תרופות בקווים רביעי וחמישי, וכן מחקרים קליניים בתרופות חדשות, נוגדנים בי ספציפיים ועוד.
כל זה מעורר תקווה רבה. נראה שאנחנו בפתחו של עידן חדש בטיפול במיאלומה.
ברשותך, עוד מספר שאלות לגבי הצפי להמשך:
האם נערכים עוד מחקרים או פיתוחים על בסיס CAR-T שצפויים להכנס לשימוש? האם יש עוד טיפולים מאותה משפחה שיעמדו לרשותנו ואולי יוכלו להיות יעילים למי ש- CAR-T לא מתאים לו?
פרופ’ גת: במחקרים קליניים, גם בישראל, פותחו נוגדנים חדשים בי-ספציפיים שמבוססים על עקרון הטכנולוגיה של CAR-T. רק שבאלו במקום להוציא את תאי ה- T של המטופל ולהנדס אותם – הנוגדנים קושרים מצד אחד את תאי ה- T של המטופל ומצד שני את תאי מחלתו ובכך מביאים להשמדתה. גם כאן התוצאות מבטיחות עם אחוזי תגובה גבוהים ועמוקים.
איזו טכנולוגיה טובה יותר? והאם ניתן יהיה להשתמש גם בזו וגם בזו ובאיזה סדר? איש אינו יודע וימים יגידו. אך המשמעות הגדולה כעת היא שאפילו לחולים בהם המחלה חוזרת אחרי CAR-T או אינה מגיבה לטיפול – עדיין יש מה לעשות ובמה לטפל. אין ספק שאנו בפתחה של תקופה חדשה ופריצת דרך אמיתית!!
אנחנו מבינים שכרגע כל הפיתוחים של CAR-T הם על בסיס קולטן BCMA. אם כך האם יש הבדל בתוצאות בין הפיתוחים השונים? ויותר מכך, האם מתוכננים פיתוחים של CAR-T שנקשרים לקולטן אחר ולא ל- BCMA?
פרופ’ גת: אכן מדובר בפיתוחים מעט שונים. יחד עם זאת, הקישור בכולם הוא לחלבון ה- BCMA, ולכן אינם כה שונים זה מזה.
במחקר שבוצע במספר קטן של חולים למתן חוזר של CAR-Tהמבוסס על BCMA, ההצלחה היתה חלקית מאד.
בעתיד, צפוי פיתוח CAR-T לקולטנים אחרים על גבי תאי המיאלומה, וחולה יוכל לעבור מספר טיפולי CAR-T שונים. במידה ואכן יהיו פיתוחים על בסיס קולטנים שונים (לא BCMA) יש סיכוי גבוה ש- CAR-T אחר או נוגדן בי ספציפי יעבדו.
שאלה לסיום: האם לדעתך זו התרופה שתביא לפריצת דרך בטיפול במיאלומה? האם יש תרופות חדשות אחרות בעלות פוטנציאל להביא לשינוי?
פרופ’ גת: אין ספק שזו פריצת דרך. כל הטיפול האימונולוגי הוא פריצת דרך אמיתית ומרשימה. האם ימצאו לה חלופות בדמות הנוגדנים הבי-ספציפיים שפועלים באותו עקרון? הזמן יגיד. אנחנו כרופאים עומדים ומשתאים נוכח התוצאות של הטיפולים האימונולוגיים. לא נתקלנו בכאלו תוצאות מרשימות בעבר. זה סוג של “קסם”. פשוט אין מילה אחרת להגדיר את זה. אנו רואים ומטפלים בחולים שבעבר היינו עומדים חסרי אונים נוכח מחלתם המתקדמת או אפילו המשתוללת, וכבמטה קסמים, בטיפול חד פעמי, תוך לפעמים פחות מחודש – פוף. הכל נעלם.
מטופלים מספרים על הטיפול ב- CAR-T
אנחנו מביאים כאן עדויות אישיות של מטופלים שעברו טיפול ב CAR-T ושמחו לחלוק עמנו את החוויה. צביקה עבר את טיפול ה CAR-T לפני כשנה וחצי באיכילוב וקלודין עברה את הטיפול בשיבא. הטיפול בשיבא מבוסס על CAR-T בייצור עצמי ואילו באיכילוב CAR-T מסחרי של חברת התרופות יאנסן.
המטופלים הינם בטווח הגילאים 60 – 78, מתמודדים עם מיאלומה 4 – 7 שנים. קודם לטיפול ב– CAR-T הם טופלו בקווי טיפול רבים והתנסו כמעט בכל ‘ארסנל’ התרופות המאושר לטיפול במיאלומה, אך המחלה נשנתה.
המטופלים ציינו את היחס הנפלא, הטיפול המסור והמקצוענות של הצוות כולו: רופאים, אחיות ואחים, עובדי המשק והמנהלה. הם הדגישו כי הרגישו שהם בידיים טובות, וכי למרות הטיפול החדשני הרגישו בטחון במיומנות של הצוות.
איזה בדיקות בצעתם לקראת הטיפול?
המטופלים זומנו קודם לטיפול לשיחת הסבר על התהליך ולביצוע בדיקות מקדימות שכללו בדיקות דם מקיפות, בדיקת מח עצם, אקו לב וצילום ריאות.
כיצד בוצע איסוף התאים?
איסוף תאי ה – T דומה מאד לאיסוף תאי האב לצורך השתלה עצמית אלא שהפעם לא נזקקו המטופלים לקבל זריקות או לקחת תרופות כלשהן לפני האיסוף. במהלך האיסוף הם ישבו על כורסה נוחה וחוברו למכונה שהפרידה את תאי הדם ואספה את תאי ה – T.
קלודין: הספיקה לי שאיבה אחת במשך שלוש שעות. המתנתי בבית כשבוע להחזרתם של התאים המהונדסים ואז אושפזתי בבית החולים.
צביקה: איסוף התאים נעשה קודם לאשפוז שלי. מאחר וטופלתי בתרופה של חברת יאנסן בשיא תקופת הקורונה, המתנתי להחזרת התאים כששה שבועות. במהלך תקופת ההמתנה נזקקתי לטיפול תומך במחלה.
איך עבר הטיפול הכימותרפי?
צביקה וקלודין שעברו השתלה עצמית בעבר, סיפרו כי לשמחתם הטיפול הכימותרפי היה פחות קשה בהשוואה להשתלה העצמית וגם תופעות הלוואי של הכימותרפיה היו קלות יותר.
צביקה: לאחר שהתאים המהונדסים היו מוכנים, אושפזתי בבית החולים במחלקה להשתלות מח עצם, וקיבלתי כימותרפיה בעירוי במשך שלושה ימים. העירוי נמשך כשעה. לא סבלתי מתופעות לוואי למעט נשירת שיער חלקית.
קלודין: בתקופת האשפוז הייתה לי מדבקה למניעת כאבים ולא סבלתי מתופעות לוואי כלשהן, למעט עצירות.
איך עברה החזרת התאים המהונדסים?
קלודין: התאים המהונדסים הוחזרו לגופי דרך ההיקמן יום לאחר הטיפול הכימותרפי. התהליך ארך דקות ספורות. במשך עשרה ימים סבלתי קצת מכאבי ראש ונפיחות ברגליים. הכינו אותי לאפשרות שאחווה חום ו/או בלבול אך לא סבלתי מהם כלל. במהלך האישפוז קיבלתי שתי מנות דם.
צביקה: התאים הוחזרו לגופי בעירוי שלושה ימים לאחר הטיפול הכימותרפי. העירוי נמשך כחצי שעה. לאחר מספר ימים הנויטרופילים שלי ירדו מאד. כמו כן סבלתי במשך כשבוע מחום גבוה של 40 מעלות ותחושה של בעירה פנימית. לא רציתי לקחת משככי כאבים ובדיעבד אני חושב שזו הייתה טעות.
כיצד עבר עליכם האשפוז?
לאחר החזרת התאים הם עברו מידי יום בדיקת רופא שגרתית וקצרה, נלקחו מהם בדיקות דם ונמדדו לחץ דם, סטורציה וחום. בנוסף, הם נשאלו שאלות קבועות כדי לבדוק שהתהליך לא השפיע על הזיכרון.
הצוות המטפל עודד אותם לא להישאר במיטה ולצאת להליכות קצרות. הם לא היו מחויבים לבידוד הדוק ויכלו לקבל מבקרים ולהסתובב במחלקה ובהמשך גם בבית החולים. הם הקפידו מאד על מזונם ונמנעו מאכילה בחוץ, מאכילת מזונות נאים ומאכילה של מזונות שלא ידעו מה מקורם, בגלל שהמערכת החיסון שלהם הייתה מוחלשת.
מתי שוחררתם הביתה? איך הרגשתם בשיחרור?
קלודין: השתחררתי לאחר 17 ימי אשפוז. הטיפול עבר בצורה חלקה וללא סיבוכים. לא היה לי תאבון וירדתי מאד במשקל. כמו כן ההמוגלובין שלי היה נמוך מאד. לאחר השיחרור מצבי השתפר בהדרגה וכיום הוא מיוצב.
צביקה: אחרי 20 ימי אשפוז כשהחום ירד והספירות עלו – השתחררתי הביתה. חשתי חולשה ועייפות רבה. ישנתי 14-12 שעות ביממה. בתקופה הסמוכה לטיפול סבלתי מספירות דם נמוכות ואף נזקקתי למנת דם. בהמשך סבלתי מממספר תופעות לוואי שחלפו לאורך הזמן (פציאליס – שיתוק של עצב הפנים, פגיעה בזכרון לטווח הארוך ו”רעש” נוירולוגי בראש – הכוונה לתחושה של “בלאגן חשמלי” במוח). במשך שנה לאחר הטיפול נדרשתי לקחת זובירקס (למניעת הרפס). כחודש לאחר שהפסקתי את נטילת הזובירקס לקיתי בשלבקת חוגרת ואושפזתי בבית החולים. כששוחררתי מבית החולים הרגשתי שיפור עצום במצבי.
מה מצבכם היום?
נמצאים כיום במעקב צמוד בבתי החולים בהם הם מטופלים ונדרשים לבצע בדיקות דם, ביופסיות של מח העצם ובדיקות PET-CT לצורך מעקב.
קלודין: השרשראות שלי ירדו מאד (הכוונה שרמת המחלה ירדה). כשראיתי את התוצאות בפעם הראשונה בכיתי מהתרגשות היות ובכל הטיפולים הקודמים לא הגעתי לכזו רמה נמוכה. עדיין לא עשיתי בדיקת מח עצם או בדיקת PET-CT. כיום, חודש וחצי לאחר הטיפול, אני מרגישה טוב למעט נפיחות מכאיבה ברגליים שכלל לא ברור האם היא קשורה לטיפול. אני נמצאת בבירורים רפואיים לבדיקת מקור הבעיה. ככלל, אני מקפידה מאד להקשיב לגופי ולנוח במידת הצורך.
צביקה: השגתי MRD שלילי מבדיקת מח העצם הראשונה לאחר הטיפול. הטיפול ב – CAR-T עבד חזק ומהר. כיום, שנה וחצי לאחר הטיפול, הספירות שלי (לרבות הלימפוציטים) חזרו כמעט לטווח הנורמאלי וגם הטסיות משתפרות מבדיקה לבדיקה. אני לא מקבל טיפול כלשהו למיאלומה. אחת לחודש אני מקבל עירוי של המוגלובינים (IVIG) – תמיסה המכילה נוגדנים אנושיים, אשר מספקים לגוף חיסון.
בשלב הראשון שלאחר הטיפול לא עבדתי מספר חודשים ובהדרגה העליתי את אחוזי המשרה שלי. כיום, שנה וחצי לאחר הטיפול, אני עובד בהיקף של 60% משרה וחווה תנופה בעשייה ובעבודה. אני ממש מרגיש כמו “קליע של תותח שנורה מהקנה”. יש לי הרבה כח, אני חד במחשבה והזיכרון חזר לעצמו. חשוב לציין שלאורך כל התקופה הקפדתי לבצע תרגילי כושר יומיומיים.
איך ההרגשה לא להזדקק לטיפול כלשהו למיאלומה אחרי שנים של טיפולים?
קלודין: ההרגשה שלי מעולה. איני צריכה לבלות עוד שעות באישפוז יום בטיפולים.
צביקה: זה אחד הדברים הנפלאים ב-CAR-T. המיאלומה כמעט לא נוכחת בחיי ואין תופעות לוואי שחוזרות על עצמן בכל טיפול חודשי.
בקשנו מכל אחד מהחברים מספר מילים לסיכום
צביקה: כשאובחנתי לראשונה כחולה מיאלומה נפגשתי עם שלומית נורמן, יו”ר עמותת אמ”ן. המפגש איתה עודד אותי מאד ועזר לי בהתמודדות לאור הידיעה שאפשר לחיות עם המחלה בצורה טובה. אני מרגיש כיום מחויב כלפי חולים אחרים לשתף מידיעותיי ולשתף מניסיוני בעקבות הטיפול המוצלח שעברתי ב – CAR-T.
קלודין: הטיפול ב – CAR-T מעודד מאד ונותן לי תקווה לעתיד. אני נמצאת בעיצומן של ההכנות לנישואי בתי וממתינה להולדת נכד חדש ובעקבות הטיפול אני יכולה להתפנות וליהנות מההתרגשות וההכנות לקראת שני האירועים המשמחים הללו.
זוהי כתבה נוספת בקטגוריה: “שאלה לרופא” במדור זה, שעוסק בנושאים שעל סדר היום שלנו כמטופלים. הכתבות נכתבות על ידי הרופאים המטפלים. בפרויקט זה לקחו חלק גם מטופלים.
לעיון בכל הכתבות בקטגוריה זאת בחרו קטגוריה: “שאלה לרופא”.
מוזמנים לעקוב אחר פרסומים במדור זה ולהתעדכן.
להצעת נושאים ושאלות, כתבו לנו אל: info@amen.org.il.
הבהרה: אין להתייחס למידע המובא כאן כהמלצה או ייעוץ ובוודאי שלא כתחליף להתייעצות עם הרופא המטפל, אלא כמידע כללי למתעניינים.
