איך למלא את הכוס: תקווה ככוח מעשי בחיים

תקווה היא לא רק תחושה נעימה בלב – היא שריר פרקטי שאפשר לעבוד עליו.
אנחנו רגילים לחשוב שאופטימיות היא לראות את הכוס המלאה, פסימיות היא לראות את הכוס הריקה – ותקווה? תקווה היא הידיעה שאפשר למלא את הכוס. אולי היא ריקה כרגע, אבל יש דרך, ויש בי יכולת להשפיע.

על-פי פרופ’ ריק שניידר, מומחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית, הידוע בעיקר בזכות פיתוח תיאוריית התקווה הקוגניטיבית, התקווה מורכבת מ-3 מרכיבים פשוטים ויישומיים:

1. מטרה – משהו שחשוב לי ושווה לי להתקדם אליו.

2. דרך – היכולת לתכנן מסלולים שונים להגיע למטרה.

3. תחושת מסוגלות – האמונה שאני יכול/ה להצליח להשיג את המטרה.

היופי הוא שתקווה היא לא “יש או אין” – אלא אפשר לטפח אותה, להתאמן, ולראות איך היא גדלה עם הזמן.
גם בהתמודדות עם מחלות כרוניות כמו מיאלומה נפוצה, תקווה הופכת למצפן פנימי. היא לא מבטיחה שהכול יהיה קל, אלא מזכירה לנו שיש כיוונים, אפשרויות ויכולת לבחור כל יום מחדש צעד אחד קטן קדימה.

אז איך מטפחים את התקווה? בואו נתרגל תרגול קטן:

• בחרו מטרה משמעותית, חשובה לכם וברת השגה (למשל: לצעוד כשעה, 3 פעמים בשבוע).
• כתבו צעד־אחר־צעד איך אפשר להתקרב אליה.
• לגבי כל צעד, חשבו: איזה מכשול עלול להופיע? ומה יעזור לי להתמודד איתו?
• ולבסוף, כתבו רשימה קצרה של “ממלאי מצברים” – אנשים, מקומות או פעילויות שמחזירים לכם אנרגיה.

אפשר גם להיעזר באפליקציה Hopetimize® – כלי דיגיטלי שמתרגם את מחקר התקווה של פרופ’ שניידר לתרגול פשוט.

תקווה אינה רק מחשבה חיובית. היא כלי עבודה אמיתי לחיים.

ד"ר אריאל וורנר (PhD) – מומחית בטיפול, ליווי, הוראה והנחייה להפחתת מתחים ושיפור איכות חיים ביום-יום, לחיזוק התמודדות ולצמיחה בנקודות צומת משבריות במעגל החיים והמוות. זאת על ידי שילוב גישות וכלים של גוף-נפש-רוח מיודעי טראומה המתבססים על הממשקים בין פסיכולוגיה, מדע ורוחניות.
www.drariellewarner.com

The post אמ"נות הגוף והנפש – הטיפ לחודש נובמבר appeared first on עמותת אמ”ן.

אם פספסתם את ההרצאה או מעוניינים לחזור ולצפות בה שוב, ניתן לצפות בהרצאה בלחיצה כאן.

עו"ד איבן עוסק בדיני נזיקין, עם התמחות בתביעות ביטוח לאומי, רשלנות רפואית וביטוח.
בעברו היה סגן מנהל מחלקת תביעות בריאות בחברת הביטוח הפניקס.

The post מפת הזכויות למתמודדים עם מיאלומה – הרצאתו של עו"ד מני איבן appeared first on עמותת אמ”ן.

בכנס זכינו להיווכח שוב עד כמה הרפואה מתקדמת ומתפתחת בתחומנו, עד כמה אנחנו מתקרבים לריפוי ולרפואה מותאמת אישית. בנוסף, קיבלנו כלים מעולמות הנפש לטובת שיפור איכות החיים, למדנו על אינטימיות ומיניות ונושאים נוספים.

פספסתם את הכנס? השתתפתם ומעוניינים לצפות שוב בהרצאה מסוימת? כל הרצאות הכנס הוקלטו וניתן לצפות בהן.

דברי פתיחה שלומית נורמן, יו"ר אמ"ן. לצפייה לחצו כאן.

דברי פתיחה פרופ' בני גייגר. לצפייה לחצו כאן.

סרטון לכבוד 20 שנות פעילות באמ"ן. לצפייה לחצו כאן.

האם מתקרבים לריפוי במיאלומה? פרופ' משה גת, פרופ' יעל כהן וד"ר יוליה וקסמן. לצפייה לחצו כאן.

מסע המטופל בהישנות המיאלומה פרופ' תמר תדמור. לצפייה לחצו כאן.

אינטימיות ומיניות שרון פלג נשר. לצפייה לחצו כאן.

כלים מעשיים לשיפור איכות החיים. ד"ר אריאל ורנר. לצפייה לחצו כאן.

MRD – משמעות, תזמון והחלטות טיפוליות פרופ' מרב לייבה ופרופ' אלי מוכתר. לצפייה לחצו כאן.

זיהומים: מניעה וטיפול ד"ר נועה לביא ופרופ' יסמין מאור. לצפייה לחצו כאן.

יחסי רופא וחולה בעידן ה-AI פרופ' דינה בן יהודה. לצפייה לחצו כאן.

The post הכנס השנתי ה-20 של אמ"ן appeared first on עמותת אמ”ן.

ניתן לצפות בסרטונים מתוך הדיון בעמוד הפייסבוק של אמ"ן.

החלטות הוועדה בעקבות הדיון:

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות:

1. לפעול להבטחת נגישות שוויונית לטיפולים המתקדמים בכלל, ובתחום המיאלומה בפרט, כך שיינתנו לכלל אזרחי המדינה, מכל שכבות האוכלוסייה ולא רק למי שמבוטח בביטוחי בריאות פרטיים.
2. להרחיב את כוח האדם של הרופאים והאחיות המתאמות ולייצר תשתית מותאמת בבתי החולים, גם בפריפריה הצפונית והדרומית.
3. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות דיווח לגבי מסקנות הוועדה המשלימה שהוזכרה על ידי משרד הבריאות בעניין ההמטו-אונקולוגיה, בתום עבודתה.
4. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לדווח לוועדה בעוד 3 חודשים לגבי סטטוס איוש משרות אחיות מתאמות בבתי החולים בחלוקה לפי תחומים (אונקולוגיה, המטולוגיה וכיו"ב).

גם דוברות הכנסת דיווחה מהדיון:

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ יאסר חוג'יראת: "הוועדה תעקוב אחר צעדי משרד הבריאות להטמעת החדשנות במערכת ותקיים ישיבות המשך לבחינת הדרכים להאצת הנגשת הטיפולים המתקדמים. "אסור שחולים בישראל ימתינו שנים לטכנולוגיות שכבר זמינות בעולם. זהו מבחן של אחריות מוסרית ולאומית כלפי כל חולה. אני קורא מכאן להרחיב את שירותי הטיפול במילאומה, בדגש על הפריפריה – הפריפריה הצפונית והדרומית. חיוני שגם הפריפריה תקבל את השירות הזה ברמה גבוהה, שתכלול מספר מספק של רופאים מומחים בטיפול במילאומה, וכן את סיוע האחיות המתאמות. אני מדבר כאן על טיפולים ניסיוניים (כמו CAR-T) ואני מקווה שהם ייכנסו לסל, כך שגם אנשים שאין להם את האמצעים ואין להם את הפרוטקציות יוכלו לקבל את הטיפול הזה. אני חי בפריפריה ואני מסתכל על השכבות החלשות, שעבורן טיפול שלא בסל פירושו גזר דין של אי-קבלת טיפול – גזר דין מוות. חיוני למצוא מנגנון שיבטיח שלפחות אנשים אלה יוכלו לקבל את הטיפול".

עמותת אמ"ן, הציגה בדיון מידע על כך שהמיאלומה עברה ממחלה חשוכת מרפא למחלה שניתן לנהל עם תוחלת חיים משמעותית. עם זאת, הפער בין קצב ההטמעה של הטיפולים החדשניים בעולם לבין יישומם בישראל עלול לפגוע באיכות חיי המטופלים ובמערכת הבריאות כולה. עוד עלה כי לצד ההתקדמות, נדרש חיזוק דחוף של מערך התמיכה הקליני – הגדלת מספר האחיות המתאמות, פתיחת מחלקות המטו־אונקולוגיות ייעודיות והיערכות מערכתית לאוכלוסיית המטופלים ההולכת וגדלה.

בדיון נשא דברים צביקה פרי, חולה מיאלומה מזה שבע שנים, שסיפר את סיפורו האישי הממחיש את חשיבות האבחון המוקדם והנגשת הטיפולים החדשניים: "הגעתי לבית החולים במצב קשה – שברים בכל הצלעות, עצם בריח שהתפוררה, ורמות סידן מסכנות חיים – משום שהרופאים בקהילה לא ביצעו את הבדיקות הפשוטות הנדרשות. לאחר שאובחנתי, עברתי ארבעה קווי טיפול ביולוגיים וכימותרפיה, אך המחלה חזרה שוב ושוב באגרסיביות. בשלב מסוים הבנתי שנותרה רק אפשרות אחת: טיפול CAR-T. לאחר שנתיים של מאבק, קיבלתי את הטיפול הזה – וכבר אחרי שבוע נראו תוצאות מדהימות. חמש שנים אחרי, אני נקי מהמחלה". פרי־פלג קרא לוועדה ולמשרד הבריאות לשפר את האבחון המוקדם ולהרחיב את הגישה לטיפול CAR-T: "אסור לחכות שחולים יגיעו למצב של 'או זה או כלום'. יש להבטיח זמינות, מימון והנגשה מהירה של טיפולים מצילי חיים לחולים שמחלתם אגרסיבית, שמיצו את כל קווי הטיפול. בשורה התחתונה: "טיפול CAR-T הציל את חיי – ועולה פחות מכל השנים של טיפול קונבנציונלי".

נציגי משרד הבריאות עדכנו בדיון כי לאור המשמעות של הטיפול עבור מטופלים מורכבים והצורך במענה להתפתחויות הטכנולוגיות, הוחלט להתמקד בתפקיד האחים והאחיות המתאמים הקליניים שנועד לסייע בתיאום בין הגורמים השונים, מתן הדרכה ומידע למטופלים ולמשפחותיהם, ומענה תפעולי וקליני הכולל תמיכה רגשית. האחים והאחיות הללו מקשרים בין הגורמים המקצועיים בתוך המערכת לכל אורך שלבי המחלה, בקהילה ובבתי החולים. הדגישו במשרד כי הוכר הצורך העז במתאמת ספציפית למחלות מורכבות, כאשר דוגמה בולטת היא מחלת המילאומה, הנחשבת למחלה ההמטולוגית הכי מורכבת, מולטידיסציפלינרית ודינמית, שכן הטיפול בה הוא לטווח ארוך ודורש 'יד על הדופק'. כדי להסדיר זאת, הוחלט במנהל האחיות בשנים 2024–2025 להקים ועדה מייעצת לאחות הראשית הארצית, אשר בחנה את תחומי העיסוק והאחריות של האחים והאחיות המתאמים.

The post דיון בכנסת בנושא חידושים ופריצות דרך בטיפול במיאלומה appeared first on עמותת אמ”ן.

תמר – פרי בריא ונהדר

הוא אינו מ'ארבעת המינים', אז למה תמר התקבע בתודעה כפרי של סוכות? אולי כי יפה לתלות תמרי ברהי טריים לקישוט הסוכה? אולי כי לקראת היום שאחרי החגים, אנחנו עדיין בחשקים מתוקים אבל די, יודעים שהגזמנו עם הרעל הלבן? בכל זאת, הדס ולולב ושות' לא כל כך טעימים.

אין הרבה צרות בריאותיות בעולמנו, שהסוכר הלבן אינו גורם להן או מחמיר. וכשנגמלים ממנו, מגלים שהוא לא באמת מעודד ומנחם, מלבד את המחלה עצמה. למעשה, הרבה פעמים תתפסו אותי מתנגד לטעם המתוק עצמו, גם מחומרים נטולי קלוריות, בשל תפעול המערכת האינסולינמית.

אבל יש יוצא מן הכלל:
המתיקות של תמרים מאוזנת באוצר נפלא של סיבים, מינרלים חיוניים כמו אשלגן, ברזל ומגנזיום ועושר של נוגדי חמצון.
אז בואו נסכם שצריכה של 2-3 תמרים ביום יכולה להיות בריאה, בטח בהשוואה למתוקים עם קמח ורכיבים תעשייתיים.
ישנם מחקרים שמראים על הורדת כולסטרול רע וטריגליצרידים בצריכה כזאת.
גם את הצריכה הזאת של 2-3 ביום לא חייבים להפוך לטקס יומיומי, אבל עם התכונות הטובות – בכל פעם שמתחשק מתוק, אפשר.
ומי שצריך לרכך את הנחיתה של גמילה מסוכר, יכול למצוא במג'הול עסיס נחמה גדולה.

חשוב להנמיך את ה-"פיק" של הסוכר שבתמרים, בכל זאת לא מעט, על ידי אכילה עם משהו שומני. לכן צודקות מאד המסורות שממלאות תמר באגוז מלך, למשל.

טראפלס תמר בריא ונהדר

8 מנות

6 תמרי מג'הול מגולענים או 80 גרם מחית תמרים (כ-8כפיות) לא ממותקת
20 גרם פיסטוקים קלופים
10 גרם אגוזי מלך, קצוצים גס
1 כפית תרכיז רימונים טבעי – לא חובה
קורט הל טחון
קורט גרידת תפוז
כפית גדושה אבקת קקאו נא
כף אבקת קקאו לציפוי

הכי טוב במעבד מזון קטן, כמו של אוכל לתינוקות: קוצצים גס את מחצית הפיסטוקים וכל האגוזים, מוציאים לקערה וקוצצים את השאר דק. שומרים בקערית נפרדת בצד.
מניחים את התמרים בקערה, מוסיפים קורט הל וקורט גרדת תפוז, כפית קקאו נא (יש האוהבים יותר) ואת תרכיז הרימונים. מערבבים וכשאחיד מוסיפים גם את הפיסטוקים הקצוצים גס ואת האגוזים ומערבבים.

מכינים קופסה לא גדולה עם מכסה ומכינים לה מקום במקפיא. בעזרת שתי כפיות מכינים טראפל קטנים ומניחים בקופסא, מקפיאים. אחרי שקפא מסדרים את הצורה ומקפיאים שוב. לפני ההגשה בוזקים כף אבקת קקאו לא ממותקת, מנערים את הקופסא ומסדרים על צלחת הגשה, קפואה גם היא.

בוזקים פיסטוקים קצוצים דק ומגישים קפוא. בררר.

* שימו לב – כשקונים סילאן תמרים או מחית תמרים, חשוב לבחון בקפידה שהם נטולי סוכרים, גלוקוז ופרוקטוז מוספים.  זה מאד נפוץ!

ניתן לפנות אל צחי בוקששתר לתיאום פגישת ייעוץ בת"א, במחיר הנחה לעמיתי אמ"ן: 054-3133266

The post אמ"נות הגוף והנפש – הטיפ לחודש אוקטובר appeared first on עמותת אמ”ן.

תכנית המפגש

מהי השתלת מח עצם עצמית – ד"ר רונית ירושלמי, המחלקה להשתלות מח עצם במרכז הרפואי שיבא תל השומר
הכנות מעשיות והיבטים רגשיים – יוליה אומנסקי, אחות מתאמת השתלות מח עצם במרכז הרפואי שיבא תל השומר
נקודת מבט אישית – שרון כץ, מתמודדת עם מיאלומה שעברה השתלת מח עצם עצמית ממש לאחרונה
הכרות עם המדריך להתמודדות עם מיאלומה – צביקה זילברמן, עמית אמ"ן, מתנדב וחבר בוועד העמותה

לצפייה במפגש המלא לחצו כאן.

ידע נוסף שנאסף על ידי עמיתים בנוגע להשתלת מח עצם עצמית – במדריך לחיים עם מיאלומה – לקריאה

The post מפגש לקראת השתלת מח עצם – ספטמבר 2025 appeared first on עמותת אמ”ן.

לכבוד שנת ה-20 של אמ"ן, הזמנו את ד"ר טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות במשרד הבריאות, להתראיין אצלנו. זכינו להיכנס אל 'מאחורי הקלעים' של ועדת סל התרופות, ושל העשייה הרבה המתקיימת לאורך כל השנה בדרך אל הסל.

פגשנו אישה שמובילה צוות נשי מנצח, שחוקר ובודק לעומק את מגוון התרופות והטכנולוגיות הרפואיות המובאות להכרעת ועדת הסל. צוות שפועל מתוך מחויבות, מקצוענות, רגישות גדולה ורצון עמוק לעבוד בהלימה עם המשימה והתפקיד.

ספרי לנו קצת על עצמך.

"אני ילדת סנדוויץ' ירושלמית טיפוסית. ההורים שלי לא מגיעים מתחומי הבריאות. אבא שלי הוא איש מחשבים ואמא שלי עובדת סוציאלית שעסקה בחייה בעוד הרבה תחומים נוספים.  אף אחד מהאחים שלי לא הלך לכיוון הרפואי, אבל סבא שלי היה אח.
הוריי דגלו בעבודה קשה, הם אמנם סיפקו גב כלכלי חזק, אבל במקביל זרקו אותנו למים בגיל צעיר, שלחו אותנו לעבוד כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים והנחילו בנו את האמונה שדברים לא מושגים בקלות. מאבא שלי למדתי התמדה, הוא מחושב ומתמטי ובהיבטים האלו אני מאוד דומה לו.
יש לי 4 ילדים בגילי 24 – 14, בהם חיילת טרייה שהתגייסה ממש לאחרונה לשירות קרבי".

ואיך התפתחה הדרך המקצועית שלך?

"בכתה י"א הלכתי להתנדב בבית החולים שערי צדק. הכניסו אותי למחלקה לכירורגיה פלסטית, אלו היו ימי תחילת האינתיפאדה הראשונה והמראות במחלקה היו מאוד קשים. מצאתי את עצמי מסדרת תרופות כדי להתחמק. אבל כן הבנתי בתוכי שזה הכיוון.
לימים למדתי תואר ראשון ברוקחות כי רציתי לעסוק במחקר בתרופות, והמשכתי לתואר שני בנוירו-ביולוגיה. אבל החלום ושברו, אחרי שנה הבנתי שזה לא מעניין אותי ושאני ממש לא אוהבת את המעבדה. לא היה לי אומץ לשנות כיוון, הייתי בת 24 ואמרתי לעצמי שזה מאוחר להסבה לרפואה.
למזלי כשהייתי סטודנטית לתואר ראשון עבדתי כעוזרת מחקר ואחד הדוקטורנטים דאז, ד"ר שגב שני, אמר לי שכשאני מתייאשת מהמחקר – שאבוא לאגף הרוקחות במשרד הבריאות. אז באמת הגעתי, ומוניתי לתפקיד עוזרת ראש אגף הרוקחות.
ביום הראשון בעבודה, 1 בספטמבר 1998, אמרו לי שיש תרופה חדשה שנקראת הרצפטין, וביקשו שאכתוב עליה משהו. לא היה הנחיות מסודרות מה לכתוב ואיך לכתוב – כתבתי כמו שהבנתי.
במקביל באותו השנה התחיל להתבסס תהליך מובנה של עבודה לקראת ועדת סל, תהליך שלא היה קיים לפני כן. במסגרת זו, אנחנו באגף הרוקחות כתבנו על כל תרופה כ-3 עמודים, בהם בעיקר נתונים מספריים.
באותה התקופה עשיתי במסגרת התפקיד שלי עוד הרבה מאוד דברים, אבל ככל שעבר הזמן, הנושא של הערכת טכנולוגיות רפואיות, שהיה אז בחיתוליו בארץ, תפס מקום יותר ויותר משמעותי בין תחומי הטיפול שבאחריותי.

מעוזרת מנהל אגף הרוקחות הפכתי ב-2005 למנהלת היחידה להערכת טכנולוגיות. אני תמיד צוחקת ואומרת שקראנו לזה יחידה כי הייתי היחידה שעשתה את זה. אח"כ לאט לאט הצטרפו עוד חברות צוות, איתן גדלה העבודה – וב-2011 הפכנו לאגף.

בשנים הראשונות טיפלנו בכ- 50-70 בקשות בשנה, והיום אנחנו מטפלות בלמעלה מ-1,000 בקשות בשנה, כאשר כ-50% מתוכן הן בקשות חדשות לגמרי, ובין 20% ל-30% בקשות חוזרות. שאר הבקשות הן למעשה שינויים במסגרת ההכללה של תרופות וטכנולוגיות שקיימות בסל".

אז מה בכלל בודקים במסגרת ההכנה לוועדת הסל?

"יש במשרד הבריאות מספר שלבים לבדיקה של תרופה או טכנולוגיה רפואית. לפני שאנחנו מתחילים את העבודה באגף שלנו, יש את עבודת מחלקת הרישום שבודקת היבטים של בטיחות, יעילות ואיכות – בסדר הזה. בחלק מההיבטים מחלקת הרישום מסתמכת על בדיקת הרשויות באירופה או בארה"ב.

לאחר מכן נכנס לתמונה האגף שלנו. הנושא של הערכת טכנולוגיות התחיל לתפוס מקום כשהבינו שחייבים לתעדף, שלא הכל יוכל להיכנס. ישראל אמנם לא היתה הראשונה לעשות זאת, אבל מודל העבודה שלנו הוא יחסית ייחודי.

אז מה אנחנו בודקים? אנחנו רוצים להבין אם המוצר יעיל לא רק על פי מה שהוגדר, אלא גם ביחס לסטנדרט הטיפול הקיים. כלומר לוודא שהיעילות שלו יוצרת הבדל משמעותי. אנחנו נרצה לבדוק האם יש קבוצות שלהן הטיפול מתאים יותר מקבוצות אחרות, נבדוק איפה בעולם התרופה רשומה ועד כמה מקובל השימוש בה, מי החולים שבאמת צריכים את התרופה, מה אומרים הרופאים שמטפלים באמצעותה, מה אומרות עדויות המטופלים. אולי על הנייר התרופה מוכחת מחקרית, אבל המחקר בפועל ממש קטן? אולי התרופה יעילה אבל תופעות הלוואי שלה בלתי נסבלות?
זה הבסיס להערכת התרופה או הטכנולוגיה שהאגף שלי אחראי עליו כהכנה לוועדת הסל.

במדינות אחרות מוסיפים גם נדבך של יעילות כלכלית. בארץ אנחנו לא עושים את זה כי אנחנו דנים במאות בקשות ואין את היכולת לבצע את בדיקת היעילות הכלכלית לכל אלו. בנוסף, הנושא של הערכת יעילות כלכלית הוא גם תלוי תרבות ובמדינות מסוימות מוביל לכך שתרופות שמיועדות למחלות נדירות, שעלותן מאוד גבוהה – לא נכנסות לסל.
המודל שלפיו עובדים בארץ הוא מודל שפותח על ידי פרופ' שוקי שמר, שהיה בעבר המנהל שלי. המודל קובע שאנחנו מחויבים לשקלל גם אספקטים חברתיים, משפטיים ואפילו פוליטיים לצד האספקטים הקליניים והכלכליים.
לכן בוועדת הסל הישראלית יושבים רופאים, כלכלנים, נציגי ציבור שבהם איש דת ונציג מתחום האתיקה, נציגי משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים, יו"ר ומרכזת. 18 אנשים בעלי ידע וניסיון שונים ומגוונים, והתפקיד של האגף שלי הוא לתת להם את כל המידע הדרוש כדי לקבל ההחלטות מושכלות, ולהוביל את כולם ביחד בתהליך עד לסיום עבודת הוועדה".

האם הוועדה לוקחת בחשבון חישובים כלכליים ארוכי טווח, כמו האופן שבו תרופה יכולה לשנות את מהלך המחלה ולהוריד טיפולים עתידיים, אשפוזים וכדומה? כמו שמשפיע ה-CAR-T עבור חולי מיאלומה.

אם הנושא ארוך הטווח נמדד במחקר אז אנחנו בודקים את זה. כשאנחנו בוחנים תרופה שמשנה את האלגוריתם הטיפולי, כמו ה-CAR-T, ההסתכלות חייבת להיות רחבה – על ההשפעה של התרופה על כל מהלך המחלה. קורה שהוועדה מכניסה תרופות לשלבים מוקדמים של מחלות אונקולוגיות, שבהן לפעמים המחקר מאפשר לשקלל גם את עלויות הסל במקרה שהחולה לא מקבל את התרופה והמחלה שלו מתקדמת".

איך נכנסת לתמונה נקודת המבט של המטופלים?

"אנחנו משכללים את מודל הפעולה שלנו כל הזמן ובשנים האחרונות אנחנו משלבים את נקודת המבט של המטופלים באופן מובנה. אם בעבר החולים הביעו את עצמם בצורה עקיפה, באמצעות הפגנות למשל, היום זה קורה פחות. אנחנו מזמינים את החולים ואת העמותות להעלות על הכתב את כל מה שידוע להם מניסיון אישי לגבי התרופות והטכנולוגיות הנבדקות. אנחנו מבקשים לפרט מה ההשלכות של השימוש בתרופה על החיים שלהם, היבטים שלא מובאים לידי ביטוי במחקר הקליני. למשל איך זה משפיע על היכולת שלך לעבוד, על היכולת שלך לעשות דברים בבית, עם המשפחה. עוד היבט שאנחנו נותנים לו מקום וביטוי בהתייחסויות המטופלים זה היבט הכבוד העצמי. לא בטוח שהכי חשוב למטופל כמה חודשי חיים נותרו לו, יתכן שיותר חשובה לו איכות החיים שלו. המידע הזה לא מובא לידי ביטוי באמצעות הפגנה שמתקיימת מחוץ לחדרי הוועדה, והוא גם לא מובא לידי ביטוי על ידי הרופאים המטפלים, אבל כאשר זה מגיע כתוב במכתבים של אנשים, שאנחנו מביאים כלשונם, זה בהחלט משפיע. למשל, יש תרופה שמיועדת לחולי דיאליזה וגורמת לגרד נוראי. הרופאים רואים בדרך כלל את העובדה שהכליה עובדת, אבל המטופלים לא יכולים לסבול את הגרד, הם יציגו תמונה הרבה יותר רחבה והיכולת שלהם לשתף בחוויה האישית מאד משמעותית.
חשוב לי גם להגיד בהזדמנות הזו, שככל שמכתבי המטופלים כתובים באופן יותר ברור ומפורט, זה כמובן עוזר להעביר את המסר, ומשפיע על קבלת ההחלטות".

מה האתגרים העיקריים בתפקיד שלך מבחינתך?

"זמן וכוח אדם אלו המשוכות העיקריות. בסופו של דבר התהליך שלנו עם ועדת הסל מתחיל בינואר ומסתיים בינואר אחריו, כך שיש לנו דד ליין ברור ואין שום אפשרות לדחות אותו. לצד זה יש לנו כמויות אדירות של מידע לבחון ולהנגיש. הצוות שלי קטן ואני תמיד מנסה לקבל עוד תקן. במדינות אחרות בעולם יש עשרות אנשים שעושים את המשימה שלנו.

האתגר הלא מדיד הוא ההתמודדות הרגשית. בשנים קודמות כל מקרה של חולה היה משפיע עלי מאוד. לכן ניסיתי להישאר במאקרו. אבל עבודת הדוקטורט שלי הובילה אותי להבנה ברורה שבמסגרת התפקידים שלנו במשרד הבריאות, אנחנו חייבים שיהיה לכל אחד ואחת מאיתנו לפחות מטופל אחד מול העיניים, בכל שלב של הדרך. ואכן הרבה פעמים חברי הוועדה אומרים שכאשר אחת מחברות הצוות שלי מדברת על אחת התרופות שנבדקת, היא מדברת כאילו מדובר על בן משפחה שלה שממתין לתרופה. זה מאוד מאתגר ושוחק, אבל מדובר בעשייה משמעותית שגם ממלאת ונותנת הרבה כוח".  

ספרי לנו קצת על הדוקטורט שלך, ועל האופן שבו הוא משתלב בעבודה שלך.

"הדוקטורט שלי עוסק במעורבות הציבור והחולים בתהליכי קבלת החלטות על מימון ציבורי של תרופות. זה היה מסע ארוך, ראיינתי רופאים, עמותות, בעלי תפקידים, למדתי על הנעשה בעולם. זה היה שיעור חשוב בענווה, כי גיליתי כמה העולם מתקדם בתחום הזה, וכמה עוד יש לנו להתקדם. למדתי שיש עוד דברים שחשוב לי לקדם במסגרת התפקיד שלי. למשל שבתוך המועצות הלאומיות של משרד הבריאות חייבים להיות נציגי ציבור, צריכה להיות גם מועצה של מטופלים שכל עניין במשרד הבריאות צריך לעבור גם תחת העיניים שלה.
בעקבות הדוקטורט ברור לי לגמרי שצריך להבין השלכות של טיפולים רפואיים מהעיניים של המטופל. ישנם היבטים שרק המטופל יודע להתייחס אליהם, כמו איך התרופה משפיעה, האם הכדור גדול מדי וקשה לבליעה, כמה פעמים ביום צריך לקחת אותו ועוד. אלו היבטים  בסיסיים ומפתיע אותי שיש עדיין אנשים בתחום שלנו שמסרבים לתת לזה ביטוי ומקום. אבל זה שינוי תרבותי, זה לוקח זמן.
במסגרת העבודה על הדוקטורט שלחתי להרבה עמותות סקרים למילוי ולמדתי עד כמה המטופלים שמים דגש על איכות חיים, לא פחות מהארכת חיים. עוד למדתי שהרופאים והעמותות פחות מתעניינים בצדק חלוקתי בתקציב או מקסום שלו. האספקטים הכלכליים פחות מעניינים את הרופאים ואת העמותות".

מה ההישגים המשמעותיים של האגף בניהולך?
"מערכתית, אנחנו מובילים היום תהליך שנוצר מאפס ומקובל על מערכת הבריאות ועל המערכת המשפטית. בשנים הראשונות הגענו הרבה לבית משפט ולאט לאט זה פחת והפסיק.
אחד המדדים הכי חשובים שמלמדים על השיפור והדיוק הוא שבעשור הראשון היו הרבה לוביסטים שניסו להשפיע על קבלת ההחלטות  והיום כמעט ואין כי הבינו שאי אפשר להשפיע מבחוץ. ההליך באמת מוכר כמנהל תקין, סדור וברור, שגם מוצג ומצוטט בספרות המקצועית.
הישגים נוספים הם כמובן היכולת להשפיע ולשפר את החיים של מטופלים שמתמודדים עם מחלות שונות. לשמוע שילד יכול פתאום לעשות דברים שלא יכול היה לעשות קודם, שילדה התחילה לרקוד בלט אחרי שקיבלה תרופה ששיפרה את היכולת שלה להניע את הרגליים. שם אני מרגישה אישית את ההישג. כשיוצא לי לדבר עם עמותות על הנושא, אני מבקשת שיעלו על הכתב את המידע על הניסיון האישי של מטופלים עם תרופה, כדי שהוועדה תוכל לשמוע ולדעת שקיבלה החלטה טובה".

מה חשוב לך שנדע על העשייה שלך?

"מה שחשוב זו העשייה עצמה, מה שאנחנו משאירים, ולא אנחנו. בזה אני רוצה להתמקד וזה מה שאני רוצה שיהיה לי תמיד מול העיניים. כשרק התחלתי את דרכי במשרד הבריאות, אבא של בעלי שאל אותי: 'מה המנדט שלך?'. אמרתי לעצמי שזו השאלה הכי חשובה ששאלו אותי ברמה המקצועית, ושכל אחד צריך לשאול את עצמו – מה המהות שלו? מה מהות העשייה שלו?

המהות שלי היא לדאוג לבריאות הציבור, ולכן זה מה שצריך להיות בפוקוס שלי".

The post "המהות שלי היא לדאוג לבריאות הציבור" appeared first on עמותת אמ”ן.

לעיון במגזין לחצו כאן.

כמיטב המסורת, במגזין תוכלו למצוא כתבות בנושאים מגוונים והפעם:

• ראיון עומק עם ד"ר טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות
• סיקור בשורות כנס ה-EHA שהתקיים במילאנו
• על קבלת החלטות במסגרת החיים עם מיאלומה
• על מחשבות טורדניות
• סיפורים אישיים
• ועוד!

לעיון בספריית המגזינים המלאה של אמ"ן לחצו כאן.

The post מגזין ראש השנה ה'תשפ"ו appeared first on עמותת אמ”ן.

עוצמת הנשימה: לחזור לשקט פנימי

לפעמים קורים בחיים דברים שאינם תלויים בנו: חדשות מטלטלות ולא פשוטות, אתגרים בריאותיים ואף שינויים במצב הגוף והנפש.
כל אלה משפיעים עלינו, ולעיתים אנחנו מרגישים מוצפים או נסערים. במצבים אלה עלולים להתעורר מנגנוני הישרדות (הידועים גם כ"הילחם, קפא או ברח"), שמעמיסים על מערכות הגוף והנפש.
התעוררות מנגנוני ההישרדות באה לידי ביטוי למשל בשינויים פיזיולוגיים כמו עלייה בקצב הלב ובעוצמת הנשימה, המשמשים להכנת הגוף להתמודדות פיזית עם האיום.

לקחת אחריות על הוויסות הרגשי פירושו לבחור באופן יזום איך להרגיע ולאזן את עצמנו מול מה שקורה סביבנו, ולא לנסות לשלוט במה שאנחנו מרגישים. זה מאפשר לנו להגיב ממקום של שקט פנימי ולא מתוך סערה.
אחד הכלים הפשוטים והנגישים ביותר לכך הוא הנשימה.

הנשימה הינה אחד מתוך 4 מקורות החיוניות שלנו. היא כמו החוט של העפיפון שמחזיר את התודעה הסוערת (העפיפון), למצב של שקט פנימי ולרגיעה של מערכת העצבים וכך בעצם מחזירה לעצמינו תחושת יציבות פנימית.

שני עקרונות חשובים:

נשיפה ארוכה יותר מהשאיפה – הנשיפה מפעילה את מערכת ההרפיה של הגוף ומקנה רוגע וביטחון.
שאיפה פנימה אל הבטן – נשימה עמוקה לבטן מכניסה חיוניות ואיתה תחושת ביטחון ומסוגלות.

טכניקת נשימה למצבי סטרט או חירום – "פרח ונר"

דמיינו שאתם מחזיקים פרח ביד אחת ונר ביד השנייה:
1. שאפו פנימה דרך האף – כאילו אתם מריחים את הפרח, וספרו בלב לאט עד 4.
2. נשפו החוצה דרך הפה – כאילו אתם מכבים את הנר, וספרו שוב לאט עד 4.
3. המשיכו כך במשך 2–3 דקות.

התרגול הפשוט הזה יכול להחזיר שלווה ולסייע בהתמודדות עם מתח או הצפה רגשית – בכל זמן ובכל מקום.

טיפ: שימו לכם תזכורת יומית ביומן, וכך תכניסו את התרגול לסדר היום באופן קבוע.

ד"ר אריאל וורנר (PhD) – מומחית בטיפול, ליווי, הוראה והנחייה להפחתת מתחים ושיפור איכות חיים ביום-יום, לחיזוק התמודדות ולצמיחה בנקודות צומת משבריות במעגל החיים והמוות. זאת על ידי שילוב גישות וכלים של גוף-נפש-רוח מיודעי טראומה המתבססים על הממשקים בין פסיכולוגיה, מדע ורוחניות.
www.drariellewarner.com

The post אמ"נות הגוף והנפש – הטיפ לחודש ספטמבר appeared first on עמותת אמ”ן.

מה זה ירוק, בריא ומרענן? הכירו נא את צמחי המרפא עם האפקט המצנן

חם, כמה חם היום!
יש כמה וכמה סיבות להרגיש שהחום שורף אותנו מבפנים ושעומס החום מתחיל להיות כבד עלינו. למשל, אמצע אוגוסט בישראל, או לצפות בחדשות בטלוויזיה, שלא לדבר על כימותרפיה.

לשמחתנו, קיים כלי רב ערך לצינון החום, מבפנים ובחוץ הנקרא: "צמחי מרפא עם אפקט מצנן".
העלים הירוקים בורכו בתכונות ריפוי כגון טיהור הכבד והדם מרעלים, מניעת סרטן, חיזוק ואיזון מערכת העיכול, חיזוק העצמות ועוד.
צמחי מרפא המוכרים כבעלי אפקט מצנן מוכרים בכמה ממסורות הרפואה העממית וההרבליזם בעולם, ואלה בדרך כלל אותם צמחים בכל מקום. הם יכולים להקל על תחושת חום, להרגיע את הגוף והנפש ולסייע באיזון פנימי.

כמעט תמיד חליטה היא הדרך הנכונה והעוצמתית לצרוך את הצמחים האלה.
אלא שבעוד שאנשים מצייתים בדרך כלל כשהם מקבלים הוראה לקחת 2 כמוסות כאלה X 3 פעמים ביום, כשאומרים להם לקחת חליטה הם מהנהנים ואז ממשיכים הלאה… אכן, לא קל להיות נטורופת עיברי.

צמחים בעלי אפקט מקרר ניתן לחלוט 10 דקות (ללא ספק הדרך הטובה ביותר) ואז לצנן במקרר או עם הרבה קרח, להשרות במים קרים, וגם להשתמש בשמן האתרי שלהם. ההמלצה שלי היא להשתמש בהם לשימוש חיצוני.

הנה מספר צמחי מרפא עם אפקט מצנן:

נענע – בעלת אפקט מקרר טבעי בזכות המנטול שבה. 
הנענע מרגיעה כאבי ראש, מקלה על העיכול ועוזרת גם ב-IBS.

קמומיל – מרגיע ומצנן, מסייע בהפחתת חרדה ומתח. מתאים לשימוש פנימי וחיצוני. נהדר לפני השינה.
חליטה קרה יכולה לשמש גם כקומפרס לעיניים עייפות. נהדר גם לילדים.

לבנדר – בעל ניחוח מרגיע ואפקט מצנן למערכת העצבים. שתיית חליטה עם לבנדר או טיפת שמן לבנדר על הכרית יכולים לשפר שינה. קומפרסים עם לבנדר מרגיעים עור מגורה.

מליסה רפואית – יבשה או טרייה. זהו צמח מרגיע עם טעם לימוני ונעים. הצמח ידוע כמפחית חרדה ומסייע בשינה.
אני לא ממליץ עליו במקרים של תת פעילות בבלוטת התריס. ניתן לשתות כחליטה קרה או חמה.

פסיפלורה – ידועה בתכונותיה המרגיעות והמשקיטות. הפסיפלורה מסייעת לשינה רגועה וגם מפחיתה תחושת חום פנימי הנגרם ממתח.
אני ממליץ רק על עלים אורגניים.

מלפפון – חברם הטוב של מטופלי הכימו. אין סיבה לא לאכול אותו, הוא מצנן ומרגיע.
עוד דרך: לפרוס ולהשרות במים מסוננים קרים, שיקבלו כך טעם מרענן ומצנן.

ומכל אלה ניתן להכין בקבוק עם ספריי מצנן לקיץ! הנה שני רעיונות טבעיים ומרעננים במיוחד:

חליטה מצננת לקיץ

6 גבעולי נענע, כפית מליסה רפואית, כפית קמומיל, פרוסת לימון

איך להכין?

שמים את הצמחים בכוס או קנקן.
מוסיפים מים רותחים ומשאירים מכוסה 10  דקות.
מסננים, מצננים. וזהו!

תרסיס גוף מצנן טבעי

100 מ"ל מים מזוקקים או מים מורתחים שהתקררו, 2 כפות וודקה (לשימור), 5 טיפות שמן אתרי נענע, 3 טיפות שמן אתרי לבנדר, בקבוק ספריי קטן.

איך להכין?

מערבבים את כל הרכיבים בבקבוק ספריי.
מנערים לפני כל שימוש.
מרססים על העור (לא על הפנים!) כשמרגישים צורך ברענון.
גם מסביב לראש לצינון ההילה, למאמינים בזה.

ניתן לפנות אל צחי בוקששתר לתיאום פגישת ייעוץ בת"א, במחיר הנחה לעמיתי אמ"ן: 054-3133266

The post אמ"נות הגוף והנפש – הטיפ לחודש אוגוסט appeared first on עמותת אמ”ן.