פגישות הקבוצה הישראלית למיאלומה (IMSG)

אחת למספר חודשים נפגשים המטולוגים מכל רחבי הארץ לדון בסוגיות אקטואליות ואחרות במיאלומה. הפגישות מאורגנות על ידי הוועד של הקבוצה הישראלית לחקר מיאלומה ולרוב בחסות חברות התרופות הנותנות תמיכה לצורך הארגון. מטרת הפגישות היא ללבן נושאים בוערים או במחלוקת במחקר הקליני, המעבדתי, ובטיפול בחולים. לעיתים מוצגים חולים אשר סוגיות טיפוליות עולות לגביהם.  מוצגות עבודות שנעשו בארץ ובחו”ל תוך התעדכנות בספרות האחרונה.

להלן סיכומי מפגשים אחרונים:

מפגש הקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה 11.7.2016

רשם: ד”ר משה גת, מזכיר הקבוצה הישראלית למיאלומה.

בפגישת הקבוצה התמקדנו בשני נושאים מרכזיים. חלקה הראשון היה הרצאה בשידור מכוון on line שניתנה ע”י ד”ר אולה לנדגרן המנהל את תכנית המיאלומה בבית החולים ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק. ההרצאה עסקה בטיפול בחזרה מוקדמת של המחלה, תוך סקירה נרחבת ומצוינת שביצע על מגוון הטיפולים החדשים אשר בשנה האחרונה נוספו לאופציות הטיפוליות בחולים. ההרצאה היתה יסודית, והציגה את יתרונותיהם וחסרונותיהם של כל אחת מהתרופות החדשות. יש לציין כי תרופות אלו, אף כי הן זמינות באופן חלקי בארץ, אינן כלולות בסל הבריאות בישראל , וגם אינן מתאימות לכלל החולים.

לסיכום נשאל ד”ר לנדגרן שאלות מרובות הן על התרופות במיאלומה, על חשיבותן ועד כמה ניתן להשתמש בהן באופן מושכל, וכתלות במשאבים.

בחלקה השני של הפגישה התקיים דיון בנוגע לסל התרופות האפשרי למיאלומה, אשר יוגש לוועדת הסל לשנת 2017. כידוע, מידי שנה ועדת הסל מדרגת את כלל התרופות המוגשות לסל וקובעת תעדוף, שכן התקציב מוגבל. מטרת השיחה בנושא היתה לבחון את האפשרויות כיצד להשקיע כוחות בצורה יעילה ונכונה על מנת להכניס את כל מה שנראה כעת חשוב בטיפול בחולים – בקו ראשון, שני ומתקדם. בוצע “מיני תעדוף” בין התרופות החדשות במיאלומה לקראת הסל. תעדוף זה יוצג לכלל האיגוד ההמטולוגי אשר בתורו יציג זאת לוועדת הסל. בתקוה שכל התרופות הרלוונטיות למיאלומה יוכנסו לסל, אך בידיעה שהסיכוי לכך נמוך בשל ריבוי תרופות וטכנולוגיות רפואיות, נעשה מאמץ-על להשיג הסכמה באשר לסדר העדיפויות ובהמשך מול הגורמים השונים (חברות תרופות, קופות חולים וכד’), על מנת להצליח להכניס השנה לסל הבריאות כמה שיותר תרופות לטיפול חדשני וטוב יותר לחולי המיאלומה.

מפגש הקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה 23.11.15

רשם: ד”ר משה גת, מזכיר הקבוצה הישראלית למיאלומה

במסגרת המפגש הפעם אירחנו מרצה אורח, ד”ר מורי גרץ מהמאיו קליניק בארה”ב, אחד מהמומחים הגדולים בעולם בתחום. זכינו לקבל ממנו שתי הרצאות מסכמות ומצוינות בנושא הטיפול במיאלומה חוזרת ובנושא הטיפול המתמשך לאורך זמן – יתרונות וחסרונות.

גב’ ורדה שוהם עדכנה על תכנית הסיוע לחולים צעירים עם מיאלומה, טיפולי שיניים לחולים המקבלים ביספוספונטים וכן על הקמפיין החדש.

לאחר מכן הרצתה ד”ר יעל כהן מהמרכז הרפואי תל אביב. ד”ר כהן סקרה בהרחבה ובהצלחה את ההיגיון שמאחורי ההגדרות החדשות להתחלת טיפול בחולה חדש עם מיאלומה נפוצה, שהן כעת לא רק לפי הסתמנות קלינית אלא גם מעבדתיות ובהדמיה. לאחר מכן התקיים דיון ער על משמעותן.

ד”ר תמר תדמור מהמרכז הרפואי בני ציון עדכנה על מצב איסוף נתונים קליניים על חולי מיאלומה בישראל ותכניות להמשך.

 

מפגש הקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה 18.2.15
רשם: ד”ר משה גת, מזכיר הקבוצה הישראלית למיאלומה

במסגרת המפגש עסקנו במספר נושאים עיקריים:

הרצאה מפי ד”ר אלי גולן, יו”ר האיגוד הנפרולוגי . הגישה האבחנתית והטיפולית לפגיעה הכלייתית במיאלומה.

כ- 20-30% מחולי מיאלומה סובלים כבר בעת האבחנה מפגיעה כלייתית. כמו כן, במחלות נוספות הנובעות מפגיעה בתאי הפלזמה, נוצרת פגיעה כלייתית. בסקירה ממצה זו, עבר ד”ר גולן על השכיחות, ההגדרות וההסברים הפיזיולוגיים להתפתחות הפגיעה הכלייתית, דרכי המניעה והטיפול בה, כולל הספרות העדכנית והנושאים שבמחלוקת. סקירה מצוינת זו העלתה למיקוד תחום חשוב זה.

הרצאה מפי לי מגל, נציגת ‘אלמוג דיאגנוסטיקה’, על בדיקת heavylite וחשיבותה במיאלומה.

כיום אנו משתמשים בבדיקת FLC free light chain המודדת את כמות השרשראות החופשיות בדם החולים בעת האבחנה והמהווה כלי חשוב למעקב אחר תגובה לטיפול. בימים אלו חוקרים בעולם את השימוש בבדיקה דומה לה הנקראת HLC heavylite chain אשר תמדוד את כמות השרשראות הכבדות של האימונוגלובולין המופרש מתאי הפלזמה. חשוב להדגיש כי המחקר עדיין בראשיתו וכי בדיקה זו, אשר לא קיימת בישראל באופן רוטיני, אינה מקובלת לצרכי אבחנה ומעקב. עם זאת, הציגה גב’ מגל באופן מעניין ומקיף את היתרונות והחסרונות של שימוש בבדיקה זו, וכיצד ניתן להשתמש בה, במיוחד במקרים בעייתיים כגון נוכחות פארא פרוטאין (חלבון המיאלומה) מסוג IgA ועוד מצבים בהם המעקב חשוב. ניתן להעריך כי בשנים הקרובות יצטבר יותר ידע באשר לשימוש בבדיקה וביתרונותיה על פני אלו הקיימות כיום, במקביל לכניסתה לשימוש במדינת ישראל.

סקירת חידושים אשר הוצגו בכינוס ההמטולוגי העולמי השנתי של האיגוד האמריקאי להמטולוגיה (ASH). סקירה זו ניתנה על ידי ד”ר יעל כהן מבית חולים ‘איכילוב’.

לכינוס חשוב זה, המתקיים אחת לשנה בארה”ב, מגיעים כ- 25,000 המטולוגים מרחבי העולם כולו ומוצגות אלפי עבודות מחקר אשר נעשות בחזית המדע והרפואה ההמטולוגית. מתוכן, מאות עבודות בתחום המיאלומה. ד”ר כהן הציגה לעומק תוצאות מחקרים קליניים בשימוש בקרפילזומיב (דור מתקדם של מעכב פרוטאזום שכיום מאושר לשימוש בסל התרופות בישראל למחלה נשנית בפעם הרביעית) בשילוב עם לנלידומיד (רבלימיד המאושר לשימוש בארץ למחלה נשנית, אך השילוב עם קרפילזומיב אינו מאושר) במחקר ה- ASPIRE אשר התקיים גם בישראל, והראה תוצאות מבטיחות. במהלך ההרצאה התקיים דיון באשר למשמעות התוצאות, ולתופעות הלוואי של השימוש בתרופות. כמן כן, הוצגו תוצאות ראשוניות ממחקר הדאראטומומב (נוגדן כנגד תאי מיאלומה) לחולים עם מיאלומה נשנית, תוך הדגשת ההצלחה הטיפולית.

מפגש הקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה 4.9.14
רשם: ד”ר משה גת, מזכיר הקבוצה הישראלית למיאלומה

בפגישה האחרונה זכינו לשתי הרצאות מצויינות. הראשונה ניתנה על ידי דר’ פול ריצ’רדסון, שהוא מנהל הקליניקה למיאלומה במרכז הרפואי דנה פרבר, והמחקר הקליני במיאלומה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. דר’ ריצ’רדסון אחראי למחקרים קליניים פורצי דרך בתחום המיאלומה ביניהם המחקרים שקידמו את הכנסת הבורטוזומיב (ולקייד) לשימוש ועוד. הסקירה הוכנה במיוחד עבור ישראל, ושודרה דרך האינטרנט למפגש. מעבר למילים החמות באשר לשיתוף הפעולה ההמטולוגי בפרט, ולהשתתפות ככלל בדאגה למצב הבטחוני בישראל, היתה ההרצאה מקיפה ביותר, על המחקרים המובילים עד היום במיאלומה, וכמו כן למחקרים שרצים כעת עם תוצאות ראשוניות מבטיחות הן בקו הראשון, והן בחולים אשר טופלו בקווים רבים. לסיום הוצגו לפר’ ריצ’רדסון מספר חולים מורכבים על ידי ההמטולוגים בארץ לדיון על דרכי טיפול אפשריות.

ההרצאה השניה מ”תוצרת הארץ” ניתנה ע”י דר’ לובה טרכטנברוט, מנהלת המעבדה הציטו גנטית בבית חולים שיבא. מעבדה זו נותנת שירות למספר רב של מרכזים בארץ, ומגיעות אליה עשרות דגימות מח עצם של חולי מיאלומה מידי חודש. הרצאתה היסודית נגעה בגורמים הפרוגנוסטיים הנוגעים לשינויים הגנטיים במיאלומה נפוצה, להסברים כיצד להבין ולהעריך את המידע המתקבל, וכן לממצאים חדשים כולל מהתוצאות בישראל, הנוגעים למיאלומה.

כמו כן נידונו במפגש בקצרה נושאי מחקר קליני ואיסוף נתונים בישראל.