על מיאלומה ו- NLP – אפריל 2019

מאת אלי ורון, עמית אמ”ן, מנחה ומאסטר ב- NLP, מאמן אישי ועסקי ויועץ אסטרטגי.

מרביתנו מתנהלים לאורך שבילי החיים מתוך שגרה והרגל. אנחנו משתמשים באסטרטגיות פעולה אותן ניסינו בעבר והצליחו ולכן חוזרים ומשתמשים בהן. באם אסטרטגיות אלו לא הצליחו, הרוב יגדירו זאת ככישלון. את חלקנו ישבור הכישלון, חלקנו ננסה שוב, לרוב תוך שימוש באותה אסטרטגיית פעולה. ועל כך אמר אלברט איינשטיין “זהו טירוף של אנשים להמשיך ולעשות אותו הדבר אך לצפות לקבל תוצאות שונות…”.

אותו אינשטיין גם אמר כי “לא ניתן לפתור בעיות באותה דרך בה יצרנו אותן”. גישה זו   עומדת בבסיס התפיסה של ה- NLP (Neuro Linguistic Programming  או בתרגומו “תכנות לשוני עצבי”). תפיסה זו מדמה את מערכת העצבים שלנו למערכת ממוחשבת בה רצות תוכנות שאנחנו בנינו, או שהותקנו בנו במרוצת חיינו על ידי הסביבה, החינוך, התרבות וכו’. התוכנות הן תוכנות התנהגות אוטומטיות. יש המקדמות אותנו ומאפשרות לנו להשיג תוצאות כמו לשמוח, לאהוב או לתקשר, וישנן המחבלות לנו בתוצאות, לרוב בצורה שפחות מודעת לנו, כמו כעס, דכדוך, חרדה ופחד.

‘חומרי הגלם’ לבניית אמונות הם חוויות העבר שעברו את התהליך הבא:

  1. נקלטו על ידי החושים ראיה, שמיעה או תחושה.
  2. סוננו על ידי מנגנוני הסינון: עיוות, הכללה או השמטה.
  3. קיבלו פרשנות אישית שלנו.
  4. הצטרפו אל מכלול המידע הקודם והפכו לחלק אינטגראלי מתפישת המציאות שלנו.

זו בעצם “מפה פנימית” בעזרתה אנו מנווטים בשבילי החיים ומפרשים לעצמנו את שאנו פוגשים בדרך. את המשתקף דרכה אנו מכנים “מציאות החיים”.

אז מה הבעיה? אחת מהנחות היסוד המרכזיות של ה- NLP, אותן טבעו מייסדי הגישה, ד”ר ריצ’רד באנדלר ופרופ’ ג’והן גריינדר בשנות ה- 70 בארצות הברית, גורסת כי “המפה היא אינה המציאות”. היא רק פרשנות אחת שלה.

תארו לעצמכם אנשים הרגילים לנסוע מדי יום ברכבת תחתית למקום עבודתם. הם יורדים למעמקי האדמה ופונים אל הרציף המתאים מבלי לחשוב על כך בכלל, כי המפה הפנימית שלהם לא אכזבה אותם עד כה. והנה פתאום מתברר כי הרכבת שלהם עברה לרציף אחר ללא הודעה מוקדמת. לא מעט יחושו נבוכים, לא יקבלו את שינוי המציאות כמובן מאליו, חלקם ילכו להתווכח עם הנהלת התחנה, חלקם יבדקו, חזור ובדוק, את תרשים הרכבות שעל הקיר וחלקם יעלו בכל זאת על הרכבת, בהנחה שהם הצודקים וההודעה על השינוי הייתה שגויה….

אנחנו מוכוונים על ידי הפרשנות האישית שלנו למציאות הנוכחית, בונים את החזון והציפיות שלנו בהתבסס על ניסיון החיים הקודם שלנו. והנה צץ לו בפתאומיות מכשול ענק המשנה את המציאות לבלי הכר. למשל: פיטורים, גירושין, מוות במשפחה או, כבמקרה שלנו, מחלה קשה שעתידה להשפיע על חיינו ולשנותם לזמן ארוך.

ברור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה וכי המפה, ששירתה אותנו עד כה, הפכה לחסרת תועלת בהיותה בנויה עדיין על פרשנות למציאות שהשתנתה באופן דרסטי.

אז מה עושים? הנחת היסוד המרכזית של הNLP – אומרת כי “אנו יוצרים לעצמנו את פחדינו וחסמינו באמצעות השפה והדמיון שהשפה יוצרת”. ולכן, כפי שאנו משתמשים בשפה, תהה זו מילולית, ויזואלית או שפת גוף, כדי ליצור לעצמנו פחד או חסם, כך ניתן להשתמש בשפה כדי לגייס את המשאבים לטיפול באותם פחדים או הסרת החסמים.

כדי שיתאפשר הדבר, על האדם להיות נתון בסוג רגש או “הלך רוח” (תרגום מקובל למונח STATE OF MIND) אפקטיבי ומקדם לתוצאות. למשל, הלך רוח של עוצמה, שליטה עצמית, ביטחון, שלווה, אופטימיות ועוד. הלכי רוח כמו פחד, חרדה, פסימיות או ייאוש אינם מקדמים אותנו ואף מרפים את ידינו.

מהיכן מגייסים משאבים אלו? הנחת יסוד נוספת של ה- NLP אומרת כי “לאדם יש את כל המשאבים הפנימיים שלהם הוא זקוק כדי להצליח”. האתגר הוא להתחבר למשאבים הנחוצים לנו ברגע נתון, לטובת ההתמודדות עם המציאות. משנלמד לזהות ולמפות את המשאבים המצויים בתוכנו (רמז: לרוב נזהה בקלות שכבר השתמשנו בהם בעבר), נוכל, דרך הלך רוח חיובי ואפקטיבי, להתחבר אליהם גם במצבים המאתגרים של חיינו, כמו ההתמודדות, הקבלה והחיים עם מיאלומה נפוצה.

רבים מאיתנו ממקדים את מאמציהם בהתמודדות הרפואית – פיזיולוגית, ואינם מקדישים תשומת לב מספקת להיבטים הרגשיים והנפשיים שבהתמודדות עם מחלה קשה. זו התנהגות שכיחה ומובנת. על פי ה- NLP “מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית המניעה אותה”.

אך גוף ונפש הם חלקים של אותה מערכת ושינוי רגשי יכול להשפיע לטובה על הפיזיולוגיה. חשיבה והלך רוח חיוביים הם חיזוק ותמיכה לנפש לא פחות מאשר התרופות והפרוצדורות לגוף.

הנחת יסוד נוספת של ה- NLP אומרת כי “הכוונה והשפה מכוונות את תשומת הלב, לשם זורמת האנרגיה ושם נוצרות תוצאות”. עלינו להחליט האם אנו בוחרים להתמקד במה שיש לנו ובמשאבים שיצרו זאת עבורנו, או שמא אנו מתמקדים במה שאין ואולי גם לא יהיה עוד.

נכון, לא קל להתחבר אל המשאבים שבנו, לשנות אמונות ותפישות, ועוד לעשות כל זאת בכוחות עצמנו. לא לחינם אמרו חז”ל “אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים”.

זו ההזדמנות לראות, שאיננו חייבים להתמודד לבד. אין גבורה בהתמודדות מתוך בדידות ואין זו בושה לבקש עזרה וליווי בתהליכי השינוי הדרסטי שנכפה עלינו. לאמ”ן מגוון רב של אפשרויות עזרה ותמיכה רגשית ונפשית והן זמינות ופתוחות בפני כל הנזקק להן, מטופלים ובני משפחה כאחד. אנא אל תהססו לפנות.

אז איך פועלים כבר עכשיו למען עצמנו?

  1. שאלו את עצמכם: מנקודת מבטי היום, מה הם 3 יעדים, בתחומי חיי השונים, שלהשגתם תהיה השפעה חיובית וחשובה עבורי.

בתחום ______________ ברצוני להשיג/ לשנות בחיי:___________

בתחום ______________ ברצוני להשיג/ לשנות בחיי:___________

בתחום ______________ ברצוני להשיג/ לשנות בחיי:___________

  1. סדרו לעצמכם את היעדים לפי סדר חשיבות יורד. שאלו את עצמכם את השאלות הבאות לגבי כל אחד מהם, בהתאם לסדר החשיבות:
    1. עד מתי אני מתחייב לעצמי להשיג יעד / שינוי זה?
    2. מה יקרה בחיי כשאשיג יעד / שינוי זה?
    3. מה יפסיק לקרות בחיי אם אשיג יעד / שינוי זה?
    4. מה יקרה בחיי אם לא אשיג יעד / שינוי זה?
    5. מי ומה בחיי יושפעו לטובה מהשגת היעד / השינוי?
    6. מי ומה בחיי יושפעו לרעה מהשגת היעד / השינוי?
    7. לאור תשובותיי עד כה, האם אני עדיין נחוש להשיג היעד / השינוי ומוכן לפעול כדי להשיגו?
    8. מה המשאבים (חומריים, נפשיים, אנושיים) שיש ברשותי כבר היום ושיעזרו לי להשיג היעד / השינוי המבוקש?
    9. לאילו משאבים נוספים אני זקוק וכיצד אוכל להשיגם?

אני מאחל לכם בהצלחה בתהליך. הוא אינו פשוט אך לרוב שכרו בצדו. ואם אתם זקוקים לעידוד בדרך, הנה עצה קטנה נוספת:

בחרו לעצמכם משפט העצמה המבוסס על תפישתכם את כוחכם ומשאביכם, למשל: “אני חזק ומאמין בעצמי” או “אני יודע שדבר לא יעצור אותי”. את המשפט העתיקו לפתקיות והדביקו אותן ליד המיטה, על המראה בחדר הרחצה, על מסך המחשב, על המקרר במטבח ועוד. תתפלאו לדעת עד כמה התזכורות עוזרות…

לכל החברים היקרים לדרך, הבה נאחל לעצמנו בחג החירות הזה, הרבה בריאות, אורך חיים תוך איכות חיים ותחושת שליטה ומיצוי. אמן. תרתי משמע…