סיפורו האישי של עדנאן ראשד – שמירה על שגרת חיים רגילה כדרך להתמודדות עם המחלה

במהלך חודש אוגוסט 2012, התחלתי לחוש כאבים, וככל שעבר הזמן והכאבים לא חלפו, החלטתי לבדוק. בתחילת חודש אוקטובר פניתי לקופת חולים ונתנו לי תרופה לכאבים, אחרי שבוע לא השתפר מצבי, הכאבים הפכו להיות יותר חזקים. באוקטובר הגעתי לבי”ח האנגלי בנצרת, עשיתי צילומי רנטגן והאורתופד הפנה אותי באופן מיידי, באמבולנס, לבית חולים רמב”ם, בטענה שיש שבר בחוליה D7.

עם הגעתי לבית החולים התחילו בבדיקות ובחצות אמרו לי שיש גוש בחוליה D7, ושאני חולה במיאלומה נפוצה. אשפזו אותי למשך חודש וחצי אשר במהלכם התחילו בהקרנות ובטיפולים כימותרפיים. במקביל הוחלט שאצטרך לעבור השתלת מח עצם. בתום הטיפולים לקחו לי תאים וקבעו שאני מתאים להשתלה עצמית. זו אכן התבצעה ב- 10/05/2013.

בבדיקות שעשיתי לקראת ההשתלה התגלתה רמה מאוד גבוהה של שומנים בדם. מסתבר שגם זה סימן שיכול להעיד על מיאלומה. לצערי, הסתבר כי מדד זה מסבך את האפשרות לבצע את ההשתלה. נדרש היה להפריד את השומנים מתאי הדם וכך אכן עשו.

ההשתלה בוצעה כמתוכנן ולאחר 21 ימי אשפוז נוספים השתחררתי במצב טוב. בבדיקות שנערכו לי לאחר ההשתלה, לא נמצאו כל סימני מחלה בגופי ועברתי לטיפול מתון אותו קיבלתי אחת לחודש.

מרגע גילוי המחלה לקחתי על עצמי החלטה להמשיך בחיי רגיל ככל האפשר. אני מהנדס בניין במקצועי, בעלים של חברת הבנייה ‘עדנאן ראשד לבניין ופיתוח’ בע”מ, ביחד עם אחי ובני. המשכתי בעבודה כרגיל גם מהמשרד וגם מבית החולים. זה מבחינתי היה בחשיבות עליונה – להמשיך לתפקד כרגיל. לא לתת למחלה מקום גדול מדי בחיי.

בשיאה של תקופת הטיפול במחלה וההשתלה, התמודדתי בחזיתות נוספות בחיי, ואלו לדעתי סייעו לי להמשיך בחיי כרגיל. לצד פועלי בעסק הפרטי שלי, אני גם פעיל מבחינה קהילתית במועצה המקומית ריינה, בה אני מתגורר. בין השנים 1998-2008 הייתי סגן ראש המועצה. בעיצומו של תהליך ההתאוששות שלי מההשתלה – נקראתי שוב לדגל. פנו אלי התושבים וביקשו שאתמודד שוב בבחירות על אותו התפקיד שמילאתי בעבר. הבחירות נקבעו ל- 22/10/13,  ואני לא ידעתי מה יהיה מצבי עד לבחירות ולאחריהן. החלטתי לא להיענות לבקשות עד לקבלת תוצאות טובות בבדיקותיי הרפואיות. כשאלו הגיעו באוגוסט החלטתי להתמודד שוב על התפקיד, ואכן בחודש אוגוסט התחיל מסע הבחירות.

תוצאות הבחירות אכן הובילו אותי בחזרה אל תפקיד סגן ראש המועצה, ואני משרת את ציבור התושבים בתפקיד זה ובתפקיד יו”ר ועדת המכרזים. במסגרת תפקידי אני נדרש לסוגיות של פיתוח הכפר ובעניינן אני נוסע הרבה ומגיע לא מעט גם למשרדי הממשלה השונים בירושלים.

 

מבחינת המחלה, ביולי 2014 המחלה חזרה, החליפו לי תרופה ובמשך חודש או חודשיים לא הייתי במיטבי. לאחר מכן המצב השתפר ונשאר יציב עד מאי 2016, אז שוב נצפתה עלייה במדדי המחלה. שוב הוחלף הטיפול. כעת אני מרגיש טוב, מטופל אחת לחודש בבית החולים. סובל מעט מתופעות הלוואי של התרופות אבל בסה”כ חי איתן בשלום.

 

בשורה התחתונה, לאחר מספר שנים שבהן המיאלומה קיימת בחיי, אני יכול לומר שאני מנהל את המחלה ולא היא אותי. אני חי חיים מלאים ורגילים וזה המנוע מבחינתי לניצחון על המחלה. הסביבה שלי לא מרגישה שאני חולה כי אני חיוני ופעיל כתמיד. באחת הביקורות אצל הרופאה שלי, היא הסתכלה על הבדיקות שלי ואמרה ש “התאים לא בסדר”‘. עניתי לה שיש להם בעיה איתי! כי בתפיסת החיים שלי, אני נותן את הכבוד הראוי לטיפולים במחלה, אבל לא מעבר לזה. אני חי חיים שגרתיים עד כמה שאפשר, פעיל ככל יכולתי, ומשתף את הסביבה הקרובה שלי בדברים הטובים שאני עושה ומקדם ולא רק בהתפתחויות הקשורות למחלה.

 

עדנאן בן 60, נשוי משנת 1980 ואב לשני בנים ובת. בנו הבכור גריס נשוי ואב לשניים ועובד בענף התיירות, במלון מצפה הימים. בתו האמצעית ג’וסלין נשואה ומתגוררת בחיפה, ושם גם עובדת במחלקת ההנדסה בעירייה, כאדריכלית. בנו הצעיר אמיר בן 25, ביצע שירות לאומי, סיים לימודי הנדסת בניין ועובד עם עדנאן בעסק המשפחתי.