לצחוק כל הדרך אל השמחה

רשמים מהרצאתה של ד”ר דינה אייזן במפגש “חברים לדרך” שנערך ב-15 באפריל 2012

מאת מירה שדה

היא אישה מלאת שמחת חיים ואנרגיה, מעניינת ותוססת שמסתובבת עם צמיד על היד ובכל פעם שנפלטת לה תלונה היא מעבירה את הצמיד מיד אחת לשנייה. המטרה: להצליח להשאיר את הצמיד על אותה יד במשך 21 ימים, כלומר לא “לקטר” במשך 21 ימים.

נראה שזו אינה משימה פשוטה אפילו בשביל ד”ר דינה אייזן, מנכ”לית חברת “סינפסות”, רופאת משפחה בהשכלתה, שמלמדת את עקרונות הבריאות האופטימית.

לדברי ד”ר אייזן, בריאות אופטימית היא תולדה של מחשבה נכונה ובעיקר של היכולת שלנו לשמוח, בשילוב אורח חיים בריא. לדעתה זוהי הרפואה המונעת המשולבת, המלאה והעוצמתית ביותר.

עשרת העקרונות לחיים של בריאות שלמה על פי דינה אייזן:  

לשמור על בריאות הגוף.

לאכול נכון: המלצה על דיאטה ים תיכונית.

לשתות הרבה מים.

לישון בין שש לשמונה שעות בלילה, ואם אפשר גם לחטוף תנומה קלה של עשר-עשרים דקות במהלך היום.

להקפיד על פעילות גופנית ארבע או חמש פעמים בשבוע, כ-40 דקות הליכה או שווה ערך בכל פעם.

להימנע לחלוטין מעישון ומאלכוהול.

לעשות בדיקות רפואיות בהתאם לצורך. 

עד כאן עצות לגוף. מכאן, עצות לנשמה: 

לא להתלונן – מומלץ לענוד צמיד כתזכורת נגד תלונות.   

לחייך ולצחוק – בכל הזדמנות וכמה שיותר.

להכיר תודה –  רצוי בכתיבה יומיומית, וגם להודות בקול רם כמה שיותר פעמים.

לטפח מערכות יחסים חיוביות –  עםבני משפחה, חברים, ידידים, אורחים, עוברי אורח.

לסלוח ולבקש סליחה – גם אם חלקנו בסכסוך אינו גדול.

רגיעה – להימנע, ככל האפשר, מגורמי מתח. מומלץ לנסות לעסוק במדיטציה כחצי שעה ביום.

לחיות בהווה – לשכוח את העבר הפחות מוצלח ולבקש למען העתיד. אפשר ורצוי לנסות להיעזר בכתיבה יומית.

ייעוד: לחפש ולמצוא את הדבר שהכי אוהבים לעשות – ולעשות אותו כמה שיותר.

נתינה: לתת בעיקר לעצמנו, לקבל את עצמנו ולתת מעצמנו לאחרים.

 לפני שאתם עוברים לכתבה הבאה מתוך מחשבה ש”בגילנו המתקדם קשה להתחיל להשתנות, לחשוב מחשבות חיוביות ולא להתלונן, כי זה מאוחר מדי”, חשוב לדעת שלמוח שלנו יש יכולת להשתנות גם בגיל מבוגר. במוחנו יש כ-100 מיליארד תאי עצב שמקיימים תקשורת באמצעות סינפסות. הסינפסות הן הקשרים בין תאי העצב, המקום בו תאי העצב מעבירים מידע זה לזה. הסינפסות מתחדשות ונבנות בכל גיל ובכל זמן בהתאם למה שאנחנו עושים.

לסיכום, כל מי שנשאר חייב חיבוק, צחוק, הכרת תודה או חיוך, מוזמן להשלים את החסר. זה עדיף על אנטיביוטיקה.