כינוס מחקר קליני / מדעי: מיאלומה נפוצה – בצומת בין מדע ורפואה

מאת ד”ר בנצי כץ, המרכז הרפואי ע”ש סוראסקי, תל-אביב

ביום ד’, ה – 21/05/2008 נערך במכון וייצמן כינוס מחקר קליני / מדעי שכותרתו: מיאלומה נפוצה – בצומת בין מדע ורפואה. מטרת הכינוס הייתה להפגיש את הידע הקליני על מיאלומה נפוצה עם מדענים שאינם עוסקים בהכרח בחקר של מחלה זו. מפגש כזה עשוי להוביל לרעיונות מקורים הכוללים גישות חדשניות לטיפול בבעיות עדכניות הכרוכות בטיפול במיאלומה נפוצה.

במסגרת הכינוס התקיימו שתי ישיבות שנערכו, כל אחת, במתכונת שונה. בישיבת הבוקר התקיימו ההרצאות בצמדים. כל צמד הרצאות התמקד בנושא מסויים המהווה בעיה בטיפול במיאלומה נפוצה.

 

הנושא הראשון היה עמידות לטיפולים במחלת המיאלומה.

ההרצאה הקלינית ניתנה ע”י פרופ’ דינה בן-יהודה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה”ח הדסה עין-כרם. במסגרת ההרצאה הוצגה הבעיה של התפתחות עמידות לטיפולים השונים הנהוגים כיום במחלת המיאלומה וכן על הקשר בין העמידות לבין סמנים מולקולאריים/גנטיים.
ההרצאה המדעית בנושא ניתנה ע”י פרופ’ עדי קמחי מהפקולטה לביוכימיה, מכון וייצמן למדע והתמקדה במנגנונים המובילים למוות תאי. בהרצאה זו הראתה פרופ’ קמחי את שלושת המנגנונים המוכרים המובילים למוות תאי וכן את הקשרים בניהם. ניתוח מפורט של המנגנונים הללו והחלבונים התאיים המשתתפים בהם, מצביעים על מטרות אפשריות לטיפולים עתידיים. פגיעה במטרות הללו תאפשר להתגבר על עמידות תאי המיאלומה לטיפולים קיימים ובכך לשפר באופן משמעותי את יעילות הטיפול במחלה.

הנושא הבא שנדון הוא טיפול מכוון במיאלומה נפוצה. גישה זו, המשלבת מדע ורפואה, זוכה בשנים האחרונות להתקדמות ממשית, הכוללת כניסה לשימוש של תרופות מכוונות לפגיעה במסלולים הביוכימיים של תאים סרטניים.

בהקדמה הקלינית תיאר דר’ יזהר הרדן, מנהל השרות למיאלומה נפוצה במרכז הרפואי ע”ש שיבא, את התפתחות המחלה בחולים שונים. דר’ הרדן הצביע על הבעיה של השתנות המחלה בחולה הבודד, תוך כדי התפתחותה. בעיה זו גורמת לשינוי מתמיד במאפיינים של המיאלומה, ומכאן גם לצורך בטיפולים מיוחדים הפוגעים במנגנונים יסודיים בתאי המחלה.
בנושא זה הרצה פרופ’ אלכס לויצקי, מהפקולטה למדעי החיים, האוניברסיטה העברית, ירושלים, על מרכיבי מפתח במנגנונים התאיים המשמשים להעברת אותות ביוכימיים בתוך התא. במהלך הרצאתו הצביע פרופ’ לויצקי על מספר חלבונים בתא, שפגיעה בתפקודם עשויה לעכב התרבות והישרדות של תאי מיאלומה נפוצה. החלבונים הללו עשויים לשמש מטרה לפיתוח עתידי של תרופות מכוונות כנגד מיאלומה נפוצה.

הנושא הבא עסק בהשתלות מח עצם המיאלומה נפוצה.

פרופ’ יעקב ראו, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי רמב”ם בחיפה, סקר את המקום של השתלות מח העצם לסוגיהן במסגרת הטיפולים הניתנים כיום במיאלומה הנפוצה.  לאחריו הרצתה ד”ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, חיפה, על מחקרים חדשניים בתאי גזע. במסגרת ההרצאה סקרה ד”ר לבנברג את ההתפתחויות האחרונות שגרמו למהפכה בהבנת תהליכי ההתמיינות של תאים. מחקרים אילו מצביעים על היכולת להפוך תאים בוגרים ממקורות שונים בגוף, לתאים צעירים בעלי יכולת התמיין לסוגי תאים שונים, באמצעות החדרת מספר מצומצם של גנים בעלי תפקיד מפתח בבקרה תאית. יכולת זו הייתה קיימת עד עתה רק לתאים עובריים, והתגליות האחרונות מצביעות על פוטנציאל עצום להכנת תאים לצרכי השתלות (ובכללם תאי דם) באמצעות גישות שונות להנדסת רקמות.

 

הנושא האחרון שנדון היה השפעת גורמי מיקרו-סביבה על התפתחות המיאלומה הנפוצה.

ד”ר הילה מגן-נתיב מהמכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי ע”ש רבין, פתח-תקווה, סקרה את המאפיינים הקליניים, הביולוגיים וכן הטיפוליים של מחלת העצם, המהווה את אחת הבעיות הקשות המלוות את המיאלומה הנפוצה.
הנושא המדעי של מעורבות גורמי מיקרו-סביבה במח העצם על התפתחות המיאלומה ומחלת העצם הכרוכה בה נסקר ע”י פרופ’ דב ציפורי מהמחלקה לביולוגיה מולקולארית של התא, מכון וייצמן למדע. פרופ’ ציפורי הדגיש את תפקידם של גורמי גדילה המיוצרים ע”י גורמי במח העצם כגון תאי משתית (סטרומה), ומבקרים את גידולם של תאי מיאלומה וכן מעורבתם בהתפתחותם של הנגעים בעצמות. ממצא מעניין הינו שהגורמים הללו עשויים, בתנאים מסויימים, גם לעכב את התרבותם של תאי המיאלומה ואף להביא לעיכוב התפתחות המחלה בחיות מעבדה.

סיכום ישיבה זו מעלה מגוון אפשרויות לפיתוח של גישות חדשות, שעשויות להשתלב בעתיד בטיפול במיאלומה נפוצה. הגישות הללו מבוססות על הפעלת מנגנוני מוות תאיים, או פגיעה במעבר של אותות ביוכימיים בתאי המחלה. התפתחויות בשטח המחקר של תאי גזע עשויות להוביל לייצור של תאי גזע המטופויאטיים וכן תאי משתית במעבדה, ובכך לשפר ולייעל תהליכי השתלה הנמצאים בשימוש נרחב בטיפול בחולי מיאלומה נפוצה. מטרה נוספת חשובה לגישות טיפוליות חדשניות במיאלומה נפוצה הינה הסביבה בה נתונים תאי המחלה בתוך מח העצם. מאחר ותאי המיאלומה תלויים בגורמי מיקרו-סביבה לצרכי התפתחות והישרדות, טיפולים המכוונים לפגוע בסביבתם עשויים להשתלב במשטרי טיפול הפוגעים בתאי המיאלומה עצמם, ובכך להגביר את יעילות הטיפול במחלה.

 

במסגרת ישיבת הצהריים (יו”ר פרופ’ מיכאל לישנר, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא) הרצה פרופ’ פול ריצ’רדסון על התקדמות הטיפול במחלת המיאלומה במשך השנים האחרונות ועל כניסתן של תרופות חדשות והשתלבותן במערכי הטיפול.

פרופ’ ריצ’דסון הדגיש שלמרות ההתקדמות הממשית שחלה בטיפול במיאלומה נפוצה בשנים האחרונות, שנשענת במידה רבה על המחקר המדעי של מחלה זו, המיאלומה הינה עדיין קשה לטיפול ובהחלט יש מקום לגישות חדשניות כפי שנדונו בישיבת הבוקר.

 

תודות נתונות לקבוצה הישראלית למיאלומה נפוצה, למכון מורוז לחקר הסרטן ולמכון וייצמן למדע וכמובן למרצים ולמשתתפי הכינוס. תודות גם לעמותת אמ”ן שסייעה באופן פעיל לכינוס זה, ולהשתלבותו המוצלחת עם הכינוס השנתי של העמותה במסגרת היום שיוחד למחלת המיאלומה הנפוצה.