חידושים בטיפול במיאלומה נפוצה: המרוץ לנוגדן, ינואר 2015

חידושים בטיפול במיאלומה נפוצה: המרוץ לנוגדן

דר’ יעל כהן, רופאה בכירה, המערך ההמטולוגי, מרכז רפואי תל-אביב סוראסקי

נוגדנים הינם תוצר חלבוני של תאי פלסמה התקינים, המשמשים את מערכת החיסון למלחמה בפולשים זרים – וירוסים וחיידקים. במחלת המיאלומה, שבט של תאי פלסמה  שמוצאו מתא פלסמה בודד, מפרישים נוגדנים “חד-שבטיים”, כלומר – כל תאי השבט מפרישים את אותו נוגדן בדיוק. את הנוגדן ניתן לגלות בבדיקות דם ושתן אצל הלוקים במיאלומה, בדיקות המסייעות באבחנה ובמעקב אחר התגובה לטיפול.

אולם, קיים צד נוסף לנוגדנים החד שבטיים – בשנים האחרונות ניתן לייצר במעבדה נוגדנים חד שבטיים המכוונים כנגד מחלות שונות, ולהשתמש בהם כתרופה. נוגדנים אלו המוכרים גם כ”תרופות ביולוגיות” מתבייתים על סמן חלבוני על פני תאי מחלה, נקשרים אליו וגורמים להשמדתו – באופן ישיר, או ע”י שיפעול מערכת החיסון של החולה עצמו. למעשה, ייצור נוגדנים אלו במעבדה מסתמך על הכלאה של תאי מיאלומה אנושיים עם תאים חיסוניים של עכברים. קיימות דוגמאות רבות לתרופות מסוג נוגדנים חד שבטיים. למשל בתחום הסרטן (הרצפטין לטיפול בסרטן שד, אבסטין לטיפול בסרטן המעי הגס), ובתחום מחלות דלקתיות אוטואימוניות (הומירה למחלת פרקים ולמחלה דלקתית של המעי). גם בתחום ההמטואונקולוגי, נוגדנים חד שבטיים נמצאים בשימוש רחב והביאו להתקדמות משמעותית ביותר, למשל תרופת המבטרה  משולבת כיום בחלק גדול מהמשלבים הטיפוליים ללימפומה של תאי  Bוהעלתה באופן ניכר את שיעורי התגובה ובמקרים מסויימים, אף את שיעורי הריפוי.

ומה לגבי נוגדן לטיפול במיאלומה – מחלת הנוגדנים. האמנם “הסנדלר הולך יחף”? בשנים האחרונות נעשים מאמצים מחקריים נרחבים לפתח נוגדן שיזהה מרכיב על פני תאי המיאלומה ויגרום להשמדתם, ולאחרונה מסתמנות סוף-סוף תוצאות מעודדות!

אחת התרופות המבטיחות הינה דארטומומאב, נוגדן חד-שבטי כנגד סמן בשם “CD-38” המצוי על גבי מרבית תאי המיאלומה בצפיפות גבוהה. תוצאות ראשונות של מחקר קליני שבדק את התרופה בחולי מיאלומה עם מחלה מתקדמת, אצל חולים שמחלתם הפסיקה להגיב לתרופות הקיימות האחרות, התפרסמו לפני כשנה. התוצאות הפתיעו לטובה, שכן לכ- 35% מהחולים היתה תגובה טובה לתכשיר גם כאשר שניתן לבדו, ללא שילוב עם תרופות נוספות. בחולים שהגיבו נצפתה ירידה בכמות תאי הפלסמה במח העצם לטווח התקין. תוצאה שכזו, בחולים עם מחלה עמידה ומתקדמת, מרמזת על יעילות גבוהה.

באפריל האחרון הוצגו בכינוס ה- ASCO, כינוס אונקולוגי שנתי  מרכזי, תוצאות של מחקר נוסף בו ניתנה דרטומומאב ביחד עם לנלידומיד ודקסמטזון, לחולים עם מיאלומה שנישנתה לאחר טיפול. כ- 75% מהחולים הראו תגובה לטיפול המשולב, בתוכם גם חולים עם מחלה עמידה ללנלידומיד. כ-25% מהמטופלים הראו תגובות “עמוקות” – כלומר העלמות מלאה או כמעט מלאה של מקטע המיאלומה בדם החולים, נתון המרמז אף הוא על יעילות משמעותית. תוצאות אלו עוררו התלהבות  בקהיליה ההמטולוגית ומאמצי הפיתוח של התרופה נמשכים בקצב מואץ. מחקרים קליניים עם  דארטומומאב  מתוכננים להתחיל בקרוב גם במרכזים רפואיים בישראל.

נוגדנים נוספים לאותו מרכיב “CD-38” נמצאים אף הם כעת בשלבי פיתוח, נוגדן מבטיח נוסף, אלוטוזומאב, כנגד מרכיב “CS-1” על פני תאי המיאלומה, נמצא אף הוא בשלבי פאזה שלישית לפיתוח. אנו מקוים כי תרופות חדשות אלו יהוו נדבך נוסף בשיפור הטיפול במיאלומה והפיכתה למחלה כרונית ואולי אף צעד נוסף לקראת ריפוי המחלה.