המירוץ לריפוי! ד”ר יעל כהן מדווחת מכנס ה- ASH דצמבר 2017

צוותי מחקר רבים פרושים ברחבי העולם וחוקרים את מחלת המיאלומה. בכנס ההמטולוגי החשוב – ה- ASH  שנערך באטלנטה בדצמבר 2017, פורסמו קרוב ל- 1,000 מחקרים שונים בתחום המיאלומה, שכללו תגליות חשובות.

אשתף אתכם במספר מחקרים שהרשימו אותי במיוחד:

במושב היוקרתי של “עבודות פורצות הדרך” המשמעותיות ביותר (late breaking abstracts), הוצג מחקר מתקדם (פאזה 3) שנערך בחולים שאך אובחנו עם מיאלומה נפוצה. המחקר השווה בין מתן טיפול ראשוני מקובל במשלב מבוסס בורטזומיב (וולקייד), לטיפול שכלל בנוסף לכך גם תרופה ביולוגית – דאראטומומב (דרזלקס). במחקר נמצא כי בחולים שקיבלו תוספת של דרזלקס, פחת הסיכון להתקדמות המחלה בכ-50%. שיעור החולים שהשיגו תגובה עמוקה מאד, כך שגם באמצעים רגישים ביותר לא ניתן היה לזהות שרידי מחלה אצלם לאחר הטיפול (MRD שלילי), גדל בלמעלה מפי 3 בקבוצה שקיבלה את תרופת המחקר. תוצאות מחקר זה, שנערך בלמעלה מ- 700 מאובחנים חדשים, מצטרפות למחקרים קודמים בהם דרזלקס נוסף למשלב הטיפול בחולים עם הישנות מיאלומה (קו שני).

מחקר נוסף בו הוצגו עדכונים מעודדים הינו מחקר ה-ASPIRE , שבדק תוספת קרפילזומיב (קיפרוליס) למשלב רבלימיד-דקסה. בעבר תוארה הפחתת סיכון להתקדמות המחלה, שהביאה להכללת המשלב קיפרוליס-רבלימיד-דקסה לחולים בסיכון בסל הבריאות. השנה הסתבר, במסגרת מחקר ה – ASPIRE, כי יתרון זה בא לידי ביטוי גם בשיפור בהישרדות לכלל החולים שקיבלו קיפרוליס במשלב עם רבלימיד – דקסה.

בנוסף לתוצאות המעודדות בתרופות שכבר מצויות על המדף – הוצגו מספר חידושים שאנו מקוים ומצפים לראותם מתווספים לארסנל הטיפולי שלנו בשנים הקרובות:

אחת התרופות המבטיחות שהוצגו לראשונה בכנס היא נוגדן – תכשיר ביולוגי, המכוון כנגד סמן ה- BCMA, שנמצא על תא המיאלומה אצל רוב החולים. לנוגדן שלו מוצמד רעלן אשר נקשר לתאי המיאלומה וגורם לחיסולם הממוקד. במחקר הוצגו תוצאות מניסוי שכלל 35 חולים עם מחלה נשנית מתקדמת, לאחר שמיצו מספר רב של קווי טיפול קודמים. 60% מהם הגיבו לטיפול – עם נסיגה של למעלה מ- 50% או יותר במחלה. למעשה מרביתם השיגו תגובה טובה מאד – הפחתה של 90% ומעלה במדדי המחלה. תוצאות אלו הן פורצות דרך, בפרט בטיפול בתרופה בודדת בחולים מסוג זה. מדובר בשלב מוקדם של המחקר ואנו מצפים לתוצאות נוספות בשנים הקרובות.

בכנס הוצגו עבודות רבות על חקר מנגנון המיאלומה ברמה הגנומית. מחקר ה-COMMPASS , בו מאות חולי מיאלומה עברו ריצוף של גנום תאי המיאלומה, תורם להבנתנו את התפתחות המחלה ומכאן גם מלמד על נקודות התורפה בהן ניתן לתקוף אותה.

נראה כי בעוד מספר שנים, נוכל לדעת מראש באילו תרופות לבחור לכל חולה וחולה על פי תבנית הגנטיקה של מחלתו.

בכנס הוצגו עבודות שמנסות לזהות “חתימה גנטית” שמנבאת רגישות של המחלה לתרופות מסוימות. בדיקת מבנה הכרומוזומים במיקרוסקופ שנעשית כיום כשגרה (בדיקת “FISH”), צפויה לעבור מן העולם בתוך מספר שנים, ובמקומה נשתמש בריצוף גנטי. ללא ספק מהפכה, שכן מדובר במעבר מסוס ועגלה למכונית מרוץ.תחום נוסף המעורר תקווה רבה הוא הטיפול התאי, אימונותרפיה באמצעות תאי CAR-T, טיפול שכבר אושר ללוקמיה ולאחרונה גם ללימפומה. מדובר בתאי מערכת החיסון של המטופל עצמו, תאי T, שתפקידם לתקוף ולחסל תאים שעברו שינוי והפכו לממאירים.

אפשר בעצם לחשוב על מחלה סרטנית, כמו מיאלומה, כעל מצב בו מערכת החיסון שלנו כשלה, או “נרדמה בשמירה”. הרעיון בטיפול התאי הינו לקחת תאי T  מהחולה ולהעבירם ‘סדרת חינוך במעבדה’ – באמצעות  תהליך של “הינדוס גנטי” או “חינוך מחדש”, בהם לומדים לזהות ולתקוף את המיאלומה. לאחר האילוף,  מוחזרים התאים למטופל, מתבייתים על תאי המיאלומה שלמדו לזהות, ומחסלים אותם.

בכנס ה- ASH האחרון הוצגו תוצאות ממחקר שבדק CAR-T המכוון אף הוא נגד סמן ה- BCMA . המחקר נערך ב- 9 מרכזי סרטן מובילים בארה”ב. נכללו 21 חולים עם מחלה מתקדמת ועמידה. בטיחות הטיפול היתה טובה והתגובה הדלקתית האופיינית לטיפולים אלו היתה לרוב נשלטת. מתוך 18 חולים שהוערכו מבחינת יעילות הטיפול – 94% השיגו תגובה לטיפול ו- 56% השיגו תגובה מלאה. נצפו תגובות ממושכות במסגרת תקופת המעקב עד כה (עד 40 שבועות).

מדובר בהתקדמות חשובה, אם כי הטיפול מורכב ועדיין בשלבי מחקר מוקדמים. בד בבד, צפוי אתגר משמעותי להנגיש את הטיפול לחולים בשל הייצור הפרטני, המותאם לכל חולה אישית. הצלחת הצעדים הראשוניים תוביל למאמצים נרחבים לקדם גישה חדשנית זו, ואולי זה צעד חשוב נוסף לקראת האפשרות להירפא ממיאלומה בעתיד.

 

הכותבת היא מנהלת שירות מיאלומה, מרכז רפואי תל-אביב סוראסקי