בדיקת שתן

בדיקות הדומות במהותן להערכת כמות האימונוגלובולינים בדם.
מולקולת האימונוגלובולין הינה חלבון הבנוי משתי שרשרות קטנות ושתיים כבדות המחוברות ביניהן (ראה תמונה).

קיימים שני סוגים של שרשרות קלות (קפא ו – למבדא) ומספר סוגי שרשרות כבדות, כאשר הנפוצה ביותר היא שרשרת G (ואז מכונה מולקולת האימונוגלובולין IgG), ולאחר מכן A / lgA כאשר שרשרות M, D ו- E הינן נדירות.

בחולי מיאלומה מופרשות לזרם הדם מולקולות אימונוגלובולין והשרשרות הקלות חוצות לעיתים את מחסום הסינון של הכליות ומגיעות לשתן. מולקולות אילו הינן קטנות ביותר ולא ניתן לראותן במיקרוסקופ. על מנת לזהות את נוכחותן בשתן נערך איסוף של השתן במשך 24 שעות ולאחר מכן נבדק האפיון המיוחד של השרשרות הקלות הניתנות לזיהוי בשתי שיטות שונות:

1. אימונופיקסציה – לקביעת סוג האימונוגלובולין.

2. אלקטרופורזה – לקביעת כמות האימונוגלובולין. בשיטה זו מזוהות השרשרות הקלות עפ”י תנועתן בתוך שדה חשמלי, ונקבעת כמותן.

לא כל המיאלומות גורמות להפרשת שרשרות קלות בשתן. במידה וכן, כמות השרשרות הקלות בשתן עשויות ללמד על כמות תאי המיאלומה במח העצם של החולה.

ד”ר בן ציון כץ