בדיקת מח עצם

תאי פלסמה מהווים את אחד מסוגי הלימפוציטים בסוף תהליך ההתמיינות שלהם כפי שפורט בפרק המתאר את ספירת הדם. בסוף תהליך ההתמיינות שלהם מתיישבים תאי הפלסמה במח העצם. לצורך תפקודם התקין קולטים תאי הפלסמה הנורמאליים אותות מהסביבה העוטפת אותם במח העצם. תאי המיאלומה אינם מגיבים לאותות אילו והם מתרבים ללא בקרה.

בבדיקת מח העצם נשאבת דגימה מנוזל מח העצם (אספירציה) או נלקחת דגימת רקמה ממח העצם (ביופסיה). הדגימה מועברת למשטח זכוכית ונצבעת באופן המאפשר את זיהוי סוגי התאים השונים מבעד למיקרוסקופ. לתאי הפלסמה התקינים ולתאי המיאלומה ישנה צורה (מורפולוגיה) אופיינית (ראה תמונה) המבדילה אותם בבירור משאר סוגי התאים הנמצאים במח העצם. משום כך, קל להעריך את כמותם בספירה פשוטה. בכל מח עצם נורמאלי מצויים תאי פלסמה תקינים בכמות שאינה עולה בד”כ על 5%. ניתן לראות התרבות של תאי פלסמה

עד לשיעורים של 10% במצבים תגובתיים, לדוגמא כאשר הגוף מגיב לזיהום. אחד המדדים החיוניים לאבחון של מיאלומה הינו כמות יחסית של תאי פלסמה במח העצם מעל לשיעור של 10%. בשלבים מתקדמים של המחלה תאי המיאלומה עשויים למלא את מח העצם עד לשיעורים של כמעט 100%. במצבים אילו הם תופסים את מח העצם על חשבון התאים הנורמליים לסוגיהם ולפיכך גורמים לירידה במספר כדוריות הדם האדומות (אנמיה), טסיות הדם האחראיות לקרישת הדם (תרומבוציטופניה) ותאי הדם הלבנים (לויקופניה). לעיתים מלווה העלייה במספרם של תאי הפלסמה במיאלומה בשינויים צורניים בתאים. שינויים נפוצים הינם קיום של יותר מגרעין אחד בתא (תאים דו-גרעיניים), הופעת שלפוחיות (וקואולות) בתא, או צורה לא בוגרת של גרעין התא (המצאות גופיפים בגרעין הקרויים גרעינונים).

את דגימת מח העצם ניתן לבחון בשיטה נוספת המבוסס על אבחון תאים בזרימה (flow cytometry) לאחר סימונם בסמנים פלואורסצנטיים. ישנם סמנים ייחודיים המאפיינים את תאי הפלסמה (סמן נפוץ הינו CD138) וסמנים המאפיינים תאי פלסמה לא תקינים (לדוגמא CD56). שימוש בגישה זו מאפשר מעקב מדויק אחר מספרם של תאי הפלסמה במח העצם של החולה, הן באבחנה והן לאורך שלבי הטיפול.

מכל האמור לעיל עולה חשיבותה המרבית של בדיקת מח העצם באבחונו ובמהלך שלבי טיפולו של חולה המיאלומה.

 ד”ר בן ציון כץ

חזרה לאבחון המחלה